מתוצאות מחקר חדש עולה כי קיים קשר בין רמות סוכר גבוהות בדם בזמן אישפוז ועליה בסיכון לתמותה לאחר 30 ו-60 ימים בחולים לא-סכרתיים עם אי-ספיקת לב.
מחקרים קודמים הוכיחו כי קיים קשר בין רמות סוכר מוגברות וסיכון מוגבר לתמותה בחולים קשים, בין אם סובלים מסכרת או לאו. למרות שסכרת היא פקטור מנבא לא טוב לתוצאות אי-ספיקת לב, לא ברורות השפעות רמות סוכר מוגברות בחולי אי-ספיקת לב ללא סכרת.
ד”ר יונתן לאור וחוקרים נוספים מהמרכז הרפואי ע”ש שיבא בתל השומר ניתחו את הנתונים שנאספו אודות 1122 חולים לא-סכרתיים שאושפזו בעקבות אי-ספיקת לב.
בחולים עם ערכי רמות סוכר בדם בטווח השליש העליון בעת האישפוז עמדו שיעורי התמותה בבית החולים על 7.2%, גבוה יותר משמעותית משיעורים של 3% ו-4% בקרב החולים בשליש התחתון והאמצעי. בנוסף, עבור כל עליה של 18 מ”ג לד”ל ברמת הסוכר, עלו שיעורי התמותה בבית החולים ב-31% ושיעורי התמותה בתוך 60 יום ב-12%.
הקשר בין רמות הסוכר בעת האישפוז והתמותה נותר משמעותי גם לאחר הוצאת המשתתפים שעברו התקף לב מן המחקר. בניגוד לכך, רמות הסוכר בדם לא היו פקטורים מנבאים לתמותה לאחר 6 חודשים או שנה.
החוקרים טוענים כי הממצאים דורשים מתן תשומת לב למרקרים פרוגנוסטיים חדשים שיוכלו לשמש לריבוד סיכונים מוקדם וטיפול בחולי אי ספיקת לב בעת האישפוז בבית החולים. הם מסכמים כי ייתכן ואיזון טוב יותר של רמות הסוכר יביא לשיפור הפרוגנוזה בחולי אי-ספיקת לב עם היפרגליקמיה, כפי שהוכח במקרים של MI וחולים קשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!