במחקר רב מרכזי כפול סמיות, בדקו החוקרים האם טיפול לא פולשני המשתמש בתערובת הליום-חמצן יכול להפחית את הצורך בונטילציה עם לחץ חיובי ב-39 ייולדים ללא צינרור עם ברונכיטיס חמור הנגרם בשל וירוס סינציטיאלי נשימתי.
בתוך 8 שעות מאישפוז ב-PICU, היילודים חולקו באקראי לקבלת תערובת הליום-חמצן או אוויר-חמצן (קבוצת הביקורת).
ונטילציית לחץ חיובי שימשה ב-4 מתוך 21 יילודים בקבוצת הביקורת וב-4 מתוך 18 בקבוצת ההליום (סיכון יחסי 1.17). 3 מקבוצת הביקורת ו-4 מקבוצת ההליום נזקקו לצנרור אנדרוטרכאלי (סיכון יחסי 1.56).
2 מקבוצת הביקורת ו-1 מקבוצת ההליום עברו ונטילציה לא פולשנית. ונטילציה מכנית שימשה ילד אחד מכל קבוצה לאחר שונטילציה לא פולשנית נכשלה, על פי הדיווח בגיליון דצמבר של Journal of Pediatrics.
הזמן לצינרור מתחילת המחקר היה 36 שעות בקבוצת ההליום ו-26 שעות בקבוצת הביקורת, הבדל לא משמעותי סטטיסטית. אינדיקציות צנרור אנדוטרכאלי כללו סימנים קלינים לעייפות קיצונית או אפיזודות אפניות חמורות שגרמו לתעוקה נשימתית משמעותית.
לא היו הבדלים משמעותיים סטטיסטית בין הקבוצות במדדים קלינים, דרישת חמצן, התקדמות CO2 בדם, משך מתן גז במחקר, או שהייה ב-PICU. אף אחד מהיילודים בקבוצת הביקורת לא נפטר. ילד אחד מקבוצת ההליום נפטר 38 יום לאחר התחלת הונטילציה המכנית בשל כשל נשימתי בלתי הפיך.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!