מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול ב- Tirzepatide(מאונג’רו) הוביל לשיפור גדול יותר מאינסולין בזאלי בריכוז המוגלובין מסוכרר וערכי סוכר לאחר ארוחה בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא תלות ברמות סוכר לאחר-ארוחה או רמות סוכר בדם בצום טרם התחלת הטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Tirzepatide הוביל לאיזון גליקמי טוב יותר מ-Insulin Degludec ו-Insulin Glargine במחקרי SURPASS-3 ו-SURPASS-4, בהתאמה, אך ההשפעות על רמות סוכר בדם בצום ולאחר-ארוחה לא נבחנו.

בניתוח פוסט-הוק הנוכחי, החוקרים בחנו את השינויים במדדי איזון גליקמי שונים ב-3,314 חולים עם סוכרת מסוג 2, אשר חולקו באקראי לקבלת Tirzepatide (5 מ”ג, 10 מ”ג, או 15 מ”ג), Insulin Degludec, או Insulin Glargine.

על-בסיס חציון רמות סוכר בדם, החולים סווגו לארבע תת-קבוצות: ריכוז נמוך של סוכר בצום ולאחר-ארוחה, ריכוז נמוך של סוכר בצום וגבוה לאחר-ארוחה, ריכוז גבוה של סוכר בצום ונמוך לאחר-ארוחה, או ריכוז גבוה של סוכר בצום ולאחר-ארוחה.

התוצאים שנבחנו כללו את השינויים בערכי סוכר בדם בצום, ערכי סוכר לאחר-ארוחה, המוגלובין מסוכרר ומשקל גוף מתחילת המחקר ועד לאחר 52 שבועות.

מהנתונים עולה כי Tirzepatide ואינסולין בזאלי הפחיתו בצורה יעילה את רמות המוגלובין מסוכרר, סוכר בדם לאחר-ארוחה וסוכר בצום לאחר 52 שבועות בכל תתי הקבוצות. כל שלושת המינונים של Tirzepatide הובילו לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר ורמות סוכר לאחר-ארוחה, לעומת תכשירי אינסולין בזאלי (p<0.05).

בתת-קבוצה של חולים עם רמות סוכר גבוהות בצום ולאחר-ארוחה, טיפול ב- Tirzepatide במינון 10 מ”ג ו-15 מ”ג הוביל לירידה גדולה יותר ברמות סוכר בדם בצום, בהשוואה ל-Insulin Glargine ו-Insulin Degludec לעומת Tirzepatide במינון 5 מ”ג (p<0.001).

יתרה מזאת, לאחר 52 שבועות, הטיפול ב- Tirzepatide הוביל לירידה במשקל הגוף (p<0.05), אך טיפול באינסולין הוביל לעליה במשקל הגוף (p<0.05) בכל תתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Tirzepatide לווה ברמות סוכר לאחר-ארוחה שהיו נמוכות יותר, בהשוואה לרמות הסוכר בתתי הקבוצות של חולים שטופלו באינסולין, כולל בחולים עם ערכי סוכר לאחר-ארוחה נמוכים יותר, שיפור זה הוביל לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר.

Diabetes Care, March 26, 2024

לידיעה במדסקייפ