במאמר שפורסם בכתב העת Acta Diabetologica מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התחלת טיפול בטוג’או (Insulin Glargine 300 U/mL) או טרגלודק (Insulin Degludec 100 U/mL) בחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא קיבלו טיפול קודם באינסולין לוותה בשיפור דומה באיזון הגליקמי, ללא עליה במשקל ועם שיעורי היפוגליקמיה נמוכים, ללא אירועים חמורים לאורך שישה חודשי טיפול.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות של טוג’או לעומת טרגלודק בחולים עם סוכרת מסוג 2, אשר לא קיבלו טיפול קודם באינסולין. מחקר RESTORE-2 NAÏVE, הינו מחקר רטרוספקטיבי, רב-מרכזי, להוכחת העדר-נחיתות, אשר התבסס על הרשומות הרפואיות הממוחשבות. כל החולים שהחלו טיפול בטרגלודק או טוג’או הותאמו ביחס 1:1 וניתוח סטטיסטי שימש להערכת השינויים בתוצאי הסיום.
מדגם המחקר כלל 357 חולים מ-19 מרכזים רפואיים.
מהנתונים עולה כי הירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר חצי שנה, התוצא העיקרי של המחקר, הייתה דומה עם אינסולין טוג’או ואינסולין טרגלודק (1.70%- לעומת 1.69%-, בהתאמה), הוכחה להעדר-נחיתות של טוג’או לעומת טרגלודק. ריכוז הסוכר בדם בצום ירד בכ-60 מ”ג/ד”ל בשתי הקבוצות; משקל הגוף נותר ללא שינוי.
בשתי הקבוצות, המינון ההתחלתי הממוצע עמד על 12 יחידות (0.15 יחידות/ק”ג), עם העלאה קלה של המינון ל-16 יחידות (0.20 יחידות/ק”ג).
שיעורי היארעות מדידות סוכר של 70 מ”ג/ד”ל ומטה (מספר אירועים לחודשי-מטופלים) עמדו על 0.13 בזרוע הטיפול בטוג’או ועל 0.14 בזרוע הטיפול בטרגלודק (p=0.87). שיעורי היארעות מדידות סוכר מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל עמדו על 0.02 בשתי הקבוצות (p=0.49). לא תועדו אירועי היפוגליקמיה חמורה.
ממצאי המחקר מעידים כי לטוג’או וטרגלודק בטיחות ויעילות דומים בחולים מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אשר לא קיבלו בעבר טיפול באינסולין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!