במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Therapy מדווחים חוקרים, ובהם פרופ’ אמיר תירוש מישראל, על תוצאות מחקר ATOS, מחקר עולם-אמיתי להערכת היעילות והבטיחות של אינסולין טוג’או בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב באזורים בעולם מעבר לארצות הברית, מהן עולה כי הטיפול בטוח ויעיל גם בקרב חולים באסיה, המזרח התיכון כולל גם ישראל, צפון אפריקה, אמריקה הלטינית ומזרח אירופה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התועלת הקלינית של טוג’או הוכחה במחקרים אקראיים ומבוקרים ומחקרי עולם אמיתי בארצות הברית ומערב אירופה. כעת הם ביקשו לבחון את הנתונים באזורים גיאוגרפיים נוספים.
המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, כלל מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב (המוגלובין מסוכרר בטווח 7-11%) תחת טיפול פומי לסוכרת, להם הומלץ ע”י הרופא המטפל תוספת טיפול טוג’או לטיפול הקיים. התוצא העיקרי היה השגת יעד המוגלובין מסוכרר לאחר שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 4,422 חולים (51.8% נשים, גיל ממוצע של 57.23 שנים, משך סוכרת ממוצע של 10.2 שנים) עם רמת המוגלובין מסוכרר התחלתי של 9.28%. שיעור המשתתפים שהשיגו את יעד איזון גליקמי הפרטני שלהם עמד על 25.2% לאחר שישה חודשים ועל 44.5% לאחר שנה אחת.
לאחר 6 ו-12 חודשים, תועדה ירידה ממוצעת של 1.50% ו-1.87% ברמת המוגלובין מסוכרר, בהתאמה, לצד ירידה של 61.5 מ”ג/ד”ל ו-70.9 מ”ג/ד”ל ברמת סוכר בדם בצום.
היארעות היפוגליקמיה הייתה נמוכה והשינוי במשקל הגוף היה מינימאלי. אירועים חריגים דווחו ב-283 חולים (6.4%) משתתפים, כאשר 57 חולים (1.3%) פיתחו אירועים חריגים חמורים.
החוקרים מסכמים כי מנתוני עולם-אמיתי אלו עולה כי התחלת טיפול בטוג’או בחולים עם סוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול פומי הוביל לשיפור איזון גליקמי, לצד שיעורים נמוכים של אירועי היפוגליקמיה ושינוי מינימאלי במשקל הגוף.
נראה כי בעולם האמיתי עדיין מתחילים טיפול באינסולין בשלב מאוחר יחסית, כאשר רמת ההמוגלובין המסוכרר גבוהה מאוד, וכן קיימת טיטרציה איטית אשר לא מנצלת את מקסימום האפקט האנטי היפרגליקמי הפוטנציאלי של אינסולין. סביר להניח כי הקפדה על טיטרציה אופטימלית תאפשר יעילות אפילו גבוהה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!