בקשישים עם סוכרת מסוג 2 והמוגלובין מסוכרר נמוך תחת טיפול בסולפוניל-אוריאה או אינסולין תועד סיכון מוגבר משמעותית לאשפוז עקב היפוגליקמיה חמורה, אך ללא עדות לעליה בסיכון לתמותה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון היחסי והאבסולוטי להיפוגליקמיה חמורה ותמותה על-רקע איזון גליקמי, שימוש בסולפוניל-אוריאה ואינסולין לטיפול בקשישים עם סוכרת מסוג 2.

החוקרים זיהו קשישים בגילאי 70 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2 בין 2000 ועד 2017, ממאגר UK Clinical Practice Research Datalink והתמקדו באלו עם שלוש בדיקות המוגלובין מסוכרר עוקבות של מתחת ל-7% תחת טיפול באינסולין ו/או סולפוניל-אוריאה במהלך 60 הימים שקדמו לבדיקת המוגלובין מסוכרר שלישית. לחולים אלו התאימו החוקרים משתתפים ללא המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% תחת טיפול באינסולין ו/או סולפוניל-אוריאה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לאשפוז עקב היפוגליקמיה חמורה ותמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם ומסיבות אחרות.

מדגם המחקר כלל 22,857 משתתפים, מהם 6,288 חולים עם המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% תחת טיפול באינסולין ו/או סולפוניל-אוריאה.

במהלך המעקב תועדו 10,878 מקרי תמותה (47.6%) ו-1,392 (6.1%) אירועי היפוגליקמיה חמורה. בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת, בקרב קשישים עם המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.0% תחת טיפול באינסולין ו/או סולפוניל-אוריאה תועד סיכון גבוה פי 2.5 (יחס סיכון של 2.5, רווח בר-סמך 95% של 2.23-2.84) להיפוגליקמיה חמורה, אך לא תועדו הבדלים משמעותיים בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או תמותה לא-קרדיווסקולארית.

בקרב משתתפים בגילאי 70, 75, 80, ו-85 שנים, הסיכון להיפוגליקמיה חמורה בתוך עשר שנים היה גבוה יותר ב-7.7%, 8.1%, 8.6% ו-8.4%, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת, בעוד שההבדלים בשיעורי התמותה שאינה עקב מחלות לב וכלי דם נעו בין 1.2% (רווח בר-סמך 95% של 0.1- עד 2.5) בחולה בן 70 שנים ועד 1.6% (רווח בר-סמך 95% של 0.2- עד 3.4) בחולה בן 85 שנים.

שימוש בסולפוניל-אוריאה ואינסולין היה מנבא משמעותי של היפוגליקמיה חמורה, בהשוואה לאיזון הגליקמי.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בסולפוניל-אוריאה או אינסולין בקשישים עם ערכי המוגלובין מסוכרר נמוכים מלווה בסיכון מוגבר לאשפוז עקב היפוגליקמיה חמורה, ללא עליה בסיכון לתמותה.

Diabetes Care 2021 Feb