בחולים עם ערכי סוכר לא-מאוזנים טיפול שמטרתו להביא לערכי סוכר תקינים בצום הביא להפחתת ערכי HbA1c ולהפחתת הסיכון לסיבוכים מיקרווסקולאריים במטופלים עם ערכי HbA1c של 6.4% ומעלה. בחולים עם ערכי HbA1c נמוכים יותר לא תוארה השפעה לטיפול הנ”ל.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור הקשר בין ערכי סוכר בדם והיארעות סיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת, קשה יותר ויותר להדגים תועלת מיקרווסקולארית לטיפול להפחתת רמות סוכר בדם כאשר ערכי HbA1c קרובים לערכים התקינים.
מחקר ORIGIN (Outcome Reduction with and Initial Glargine Intervention) הינו מחקר אקראי שכלל כ-12,500 חולים עם סוכרת, הפרעה בסבילות לסוכר או הפרעה ברמות סוכר בדם בצום. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול סטנדרטי לאיזון ערכי סוכר בדם או טיפול סטנדרטי עם תוספת אינסולין בזאלי (Insulin Glargine), ליעד ערכי סוכר בדם בצום של 95 מ”ג לד”ל ומטה. הם בחנו את הסיבוכים המיקרו וסקולאריים במהלך חציון מעקב של 6.2 שנים במשתתפים עם ערכי HbA1c מעל או מתחת לחציון של 6.4%.
מהתוצאות עולה כי בקבוצת הטיפול בלנטוס נרשמה ירידה בשיעורי ההיארעות של התוצא העיקרי של סיבוכים מיקרווסקולאריים עם מחלת כליות או מחלה עינית במשתתפים עם ערכי HbA1c של 6.4% ומעלה (יחס סיכון של 0.90) אך לא באלו עם ערכי HbA1c נמוכים יותר (יחס סיכון של 1.07, p=0.031). בחולים עם ערכי HbA1c של 6.4% ומעלה, חציון השינוי לאחר ההקצאה האקראית עמד על 0.65%- עם טיפול בלנטוס ועל 0.33%- עם טיפול סטנדרטי. הבדל קטן יותר של 0.22% תואר בחולים עם ערכי HbA1c נמוכים מ-6.4% (p<0.0001).
מהנתונים עולה כי חלה ירידה בסיבוכים מיקרווסקולאריים עם טיפול להפחתת רמות הסוכר בדם בחולים עם ערכי HbA1c של 6.4% ומעלה.
Diabetologia. 2014 Apr 26
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!