שינה במשך עד חמש שעות בלילה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (Translational Psychiatry)

נטייה גנטית לשינה במשך חמש שעות בלילה, או פחות מכך, מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות דיכאון בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Translational Psychiatry. עם

החוקרים התבססו על נתוני מחקר ELSA (או English Longitudinal Study of Ageing), מחקר עוקבה פרוספקטיבי של מדגם מייצג של מטופלים בבריטניה (גיל ממוצע של 65 שנים), שעברו הערכה דו-שנתית. במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות משך השינה ודיכאון באמצעות ביקורי בית של אחיות וראיונות אישיים בסיוע-מחשב עם נתונים שנאספו בין 2004 עד 2008, כאשר החל איסוף נתונים גנטיים.

באמצעות נתוני GWAS (או Genome-Wide Association Studies) ממאגר UK Biobank החוקרים יצרו מדד פוליגני לחיזוי הסיכון הגנטי של כל משתתף לאורך תקופה ממוצעת של שמונה שנים למחלה, משך שינה כולל, משך שינה קצר (עד 5 שעות בלילה), משך שינה ארוך (9 שעות שינה ומעלה) ודיכאון.

ניתוח הנתונים כלל שני מדגמים; אחד שכלל 6,521 מבוגרים במטרה לקבוע את החשיבות של שינה על דיכאון בעת המעקב והשני כלל 6,070 מבוגרים במטרה לקבוע את החשיבות של דיכאון על שינה דפוסי שינה תת-אופטימאליים.

לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל גיל ומין, כל עליה של סטיית תקן אחד במדד הפוליגני למשך שינה קצר לווה בעליה של 14% בסיכון להתפתחות דיכאון במהלך המעקב (יחס סיכויים של 1.14, p=0.008). לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין המדד הפוליגני למשך שינה או משך שינה ארוך (P=0.54) ובין הופעת דיכאון.

לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין מדד פוליגני לדיכאון ובין משך השינה הכולל, משך שינה קצר ומשך שינה ארוך עד לתום תקופת המעקב, רמז לכך שמנגנונים שונים עומדים בבסיס הקשר בין דיכאון ובין דפוסי שינה תת-אופטימאליים במבוגרים.

הממצאים נותרו ללא שינוי לאחר מספר ניתוחים סטטיסטיים, כולל תקנון נוסף לגורמים סוציו-אקונומיים, סביבתיים והתנהגותיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי סמנים גנטיים נפוצים למשך שינה קצר משחקים תפקיד חשוב בהיארעות דיכאון בקשישים והנתונים תומכים בקשר בין משך שינה קצר ובין סיכון מוגבר לדיכאון, קשר שהיה בולט יותר בהשוואה לזה שתואר עם משך שינה ארוך.

Translational Psychiatry, Oct 20, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן