מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-ESC Preventive Cardiology עולה כי אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר להישנות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים לאורך ארבע שנות מעקב, כולל תמותה קרדיווסקולארית, גם לאחר תקנון לתסמיני חרדה ודיכאון.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 1,082 חולים לאחר אוטם לבבי ו/או רה-וסקולריזציה כלילת ואספו נתונים אודות אינסומניה, גורמי סיכון למחלה כלילית ומחלות רקע (גיל ממוצע, 62 שנים; 21% נשים). הם התבססו על מדד Bergen Insomnia Scale להערכת אינסומניה במהלך שלושת החודשים האחרונים.
התוצא העיקרי המשולב כלל אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל תמותה קרדיווסקולארית, אשפוז עקב אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה, אירוע מוחי או אי-ספיקת לב, כפי שתועד ברשומות הרפואיות לאורך תקופה של כארבע שנים.
במדגם זה, 90% מהחולים עברו רה-וסקולריזציה, 47% השתתפו בתוכנית שיקום לב, 97% קיבלו טיפול בנוגדי-טסיות ו-93% קיבלו מרשם לטיפול בסטטינים.
החוקרים זיהו 364 אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ב-225 חולים, כולל 39 מקרי תמותה קרדיווסקולארית. 45% מהחולים דיווחו על אינסומניה בתחילת המחקר ו-24% נטלו טיפול בכדורי שינה בשבוע האחרון.
ממצאי המחקר מעידים כי אינסומניה לוותה בעליה של 62% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (סיכון יחסי של 1.62, רווח בר-סמך 95% של 1.24-2.11). בניתוח מתוקן לגיל, מין, גורמי סיכון למחלה כלילית, מחלות רקע קרדיווסקולאריות ותסמיני חרדה ודיכאון, הסיכון להישנות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים נותר מובהק סטטיסטית (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.89).
החוקרים מדווחים כי אינסומניה הייתה אחראית ל-16% מהאירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים, מעבר לעישון (27%) ופעילות גופנית מעטה (21%). לא תועד קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין הסיכון להישנות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
ממצאי המחקר מעידים כי אינסומניה נפוצה בחולים עם מחלות לב ומלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, ללא תלות בגורמי סיכון אחרים, כולל מחלות אחרות והפרעות פסיכיאטריות. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע את היעילות של טיפולים לאינסומניה, דוגמת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואפליקציות דיגיטאליות.
מתוך כנס ה-ESC Preventive Cardiology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!