בחולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם רמות LDL מאוזנות היטב אך רמות hs-CRP (High Sensitivity C-Reactive Protein) מוגברות באופן עקבי תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לסיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו עם רמות LDL ו-hsCRP נמוכות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 22,799 חולים שהשלימו התערבות כלילית מילעורית בין ינואר 2009 ועד דצמבר 2016. הם התמקדו ב-3,013 חולים עם רמות LDL של 70 מ”ג/ד”ל ומטה ולפחות שתי מדידות hsCRP במרווח של לפחות ארבעה שבועות.

סיכון דלקתי שיירי (Residual Inflammatory Risk או RIR) גבוה הוגדר בנוכחות ריכוז hsCRP של מעל 2 מ”ג/ליטר. החולים סווגו לכאלו עם RIR נמוך (שתי מדידות hsCRP נמוכות, 1,028 חולים, 34.1%), מוחלש (ריכוז hsCRP גבוה תחילה ולאחר מכן נמוך, 414 חולים, 13.7%), מוגבר (מדידת hsCRP ראשונה נמוכה ולאחר מכן גבוהה, 346 חולים, 11.5%), או גבוה באופן עקבי (שתי מדידות hsCRP גבוהות, 1,028 חולים, 34.1%). התוצא העיקרי היה סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים, כולל תמותה, אוטם שריר הלב או אירוע מוחי, בתוך שנה אחת ממדידת hsCRP השניה.

הממצאים הצביעו על עליה הדרגתית בשיעורי היארעות סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים ממדד RIR נמוך (64.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) למוחלש (96.6 אירועים), מוגבר (138.0 אירועים) ועד ל-RIR גבוה באופן עקבי (152.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם) (p<0.001). לאחר תקנון, נוכחות מדדי RIR גבוהים באופן עקבי נותר קשור בקשר מובהק עם סיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים מג’וריים עם עליה של פי 2.10 בסיכון זה (p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית עם ריכוז LDL של עד 70 מ”ג/ד”ל, מדד RIR גבוה באופן עקבי מופיע לעיתים קרובות ומלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים וצרברווסקולאריים. טיפול המכוון לסמנים דלקתיים נותרים בחולים עם איזון אופטימאלי של רמות LDL עשוי להביא לשיפור נוסף בתוצאות לאחר התערבות כלילית מילעורית.

J Am Coll Cardiol. 2019;73:2401-2409

לידיעה במדסקייפ