במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר שבחן את חשיבות אספירין כמעכב בקרה חיסונית.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי במטרה לבחון את ההשפעה של טיפול באספירין בחולים לאחר ניתוח הסרת סרטן מעי גס ורקטום. השערתם הייתה כי חולים עם גידולים עם ביטוי נמוך של PD-L1 (Programmed Death Ligand 1) יהיו רגישים יותר להשפעה החיובית של אספירין.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות למעלה מ-600 חולים, תוך תקנון לערפלנים אפשריים, כולל מוטאציות PIK3CA, ביטוי CDX2 ואף לימפוציטים המסננים את הגידול.
בתום המחקר, החוקרים מצאו כי השערתם הייתה נכונה. בחולים עם גידולים עם ביטוי נמוך יחסית של PD-L1 תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים עם גידולים שביטאו רמות גבוהות של PD-L1, בהם נראה כי לאספירין לא הייתה כל תועלת.
הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם הקשר בין מסלול PGE2 (Prostaglandin E2) ובין דיכוי חיסוני. הנתונים מעידים כי אספירין עשוי לשמש כתרופה נוספת להגברת הפעילות של תרופות החוסמות את PD-L1/PD-1.
מומחים בתחום סבורים כי התוצאות די משכנעות במונחים של תועלת הישרדותי בחולים עם רמות ביטוי נמוכות של PD-1. הממצאים שוב הדגימו את החשיבות של המיקרו-סביבה בקביעת תוצאות התנהגות גידולים ועשויים לספק יעד טיפולי חדש.
J Clin Oncol. 2017;35:1836-1844
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!