מחקר חדש המתפרסם היום ב-LANCET מצביע על כך שהטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס), החוזרת ונשנית פעמים רבות,  באמצעות קולכיצין יעילה ובטוחה, ובהעדר התוויות נגד יש מקום לראות את הטיפול בקולכיצין כטיפול קו ראשון בפריקרדיטיס אקוטי או חוזר .

ברקע מסבירים החוקרים כי קיימות עדויות ליעילות הטיפול בקולכיצין בפריקרדיטיס אקוטי ובעת ההישנויות הראשונות, אך אין מידע משכנע לגבי היעילות והבטיחות בחזרות רבות של פריקרדיטיס.

החוקרים ביצעו לצורך כך מחקר כפול סמיות, רב מרכזי, ב-4 בתי חולים כלליים בצפון איטליה.

השתתפו במחקר מבוגרים עם חזרות רבות (שתיים ומעלה)  של פריקרדיטיס שחולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 לקבלת פלציבו או קולכיצין (במינון של 0.5 מ”ג פעמיים ביום למשך 6 חודשים למטופלים שמשקלם מעל 70 ק”ג, או 0.5 מ”ג פעם ביום למטופלים במשקל נמוך מ-70 ק”ג), כתוספת לטיפול קונבצינונאלי נוגד דלקות שכלל אספירין, איבופרופן או אינדומטצין. הרנדומיזציה בוצעה בעזרת מחשב מרכזי, והמטופלים והמטפלים לא היו מודעים לטיפול שניתן.

יעד המחקר המרכזי היה חזרה של פריקרדיטיס בקבוצה המטופלים שהחלה את הטיפול.

240 מטופלים גוייסו למחקר שבו נחלקו המשתתפים בשתי קבוצות שוות. שיעור המטופלים עם חזרה של פריקרדיטיס היה 21.6% בקבוצת הקולכיצין, ו-42.5% בקבוצת הפלצבו. הסיכון היחסי לחזרה בקבוצת הקולכיצין היה 0.49 (בטווח 0.24-0.65,  עם p=0·0009 ), ומס’ מטופלים הנדרש כדי למנוע חזרה אחת היה 5 .

תופעות לוואי והפסקת טיפול בתרופת המחקר הופיעו בשיעור דומה לזה של קבוצת הפלצבו. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר הייתה אי סבילות גסטרואינטנסיאלית, ורעילות כבדית. לא דווח על תופעות לוואי רציניות בשתי הקבוצות.