במאמר שפורסם בכתב העת Human Reproduction מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתחלואה אימהית אקוטית חמורה בנשים עם הריון תאומים לאחר טיפולי פוריות, בעיקר לאחר הפריה חוץ גופית עם ביציות אוטולוגיות ובפרט לאחר תרומת ביציות.

החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר עוקבה פרוספקטיבי, תצפיתי, שכלל הריונות תאומים בצרפת בין 10 בפברואר, 2014, עד 1 במרץ, 2015. בסך הכול, 8,823 נשים עם הריון תאומים שילדו בשבוע 22, או מאוחר יותר, נכללו במחקר.

מבין 8,748 נשים שנכללו בניתוח הנתונים, 5,890 (67.3%) הרו באופן טבעי, 854 (9.8%) הרו לאחר טיפולי פוריות, ללא הפריה חוץ גופית, 1,307 (14.9%) נשים הרו לאחר הפריה חוץ גופית עם ביצית אוטולוגית, 368 (4.2%) הרו לאחר ICSI עם ביציות אוטולוגיות ו-329 (3.8%)הרו בעקבות תרומת ביציות.

מהנתונים עולה כי 538 נשים (6.1%) פיתחו תחלואה אימהית חמורה ואקוטית. בנשים עם היריון תאומים לאחר טיפול פוריות מכל סוג תועד סיכון מוגבר לתחלואה חמורה, בהשוואה לאלו עם היריון תאומים טבעי (7.9% לעומת 5.3%; יחס סיכויים של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.6). הקשר הנ”ל השתנה בהתאם לסוג טיפולי הפוריות, כאשר הסיכון לתחלואה אימהית חמורה יה גבוה יותר בנשים לאחר הפריה חוץ גופית עם ביציות אוטולוגיות (8.3%) או תרומת ביציות (14%), בהשוואה לנשים שהרו באופן טבעי (Hחס סיכויים של 1.5 ו-2.7, בהתאמה) וגבוהים יותר לאחר תרומת ביציות, בהשוואה לשימוש בביציות של האישה ההרה (יחס סיכויים מתוקן של 1.7).

מנגד, הסיכון לתחלואה אימהית חמורה בנשים לאחר טיפולי פוריות שלא כללו הפריה חוץ גופית (6.2%) ועם ICSI עם ביציות אוטולוגיות (5.4%) לא היה שונה משמעותית מזה של נשים עם הריון טבעי (5.3%) (יחס סיכויים מתוקן של 1.1 ויחס סיכויים מתוקן של 0.9).

נתונים אלו עשויים לסייע בעריכת דיונים בין רופאים ונשים אודות שיטת ההפריה ולסייע בהתאמת הטיפול המיילדותי בנשים בסיכון מוגבר.

Hum Reprod. 2020;35(8):1922-1932.

לידיעה במדסקייפ