במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי אין הבדלים משמעותיים בין טיפול במעכבי JAK ומעכבי TNF בחולים עם מחלות דלקתיות על-רקע אימוני (Immune-Mediated Inflammatory Diseases) בכל הנוגע לסיכון לזיהומים חמורים או גידולים ממאירים. עם זאת, הטיפול במעכבי JAK לווה בסיכון מעט מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי לעומת טיפול מעכבי TNF.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 42 מחקרי ראש בראש השוואת היעילות של מעכבי JAK לעומת מעכבי TNF בטיפול במחלות דלקתיות על-רקע אימוני וכללו מחקרים שפורסמו עד 25 ביוני, 2025. הם כללו מחקרים במבוגרים עם מחלות דלקתיות על-רקע אימוני, דוגמת מחלת מפרקים שגרונית, מחלת מעי דלקתית, פסוריאזיס, דלקת מפרקים פסוריאטית, או ספונדילוארתרופטיה, שהחלו טיפול במעכבי JAK או מעכבי TNF.

מדגם המחקר כלל 813,881 חולים עם מחלות דלקתיות על-רקע אימוני (76.5% נשים), כולל 128,705 שטופלו במעכבי JAK (גיל חציוני של 55.7 שנים) ו-685,176 חולים שטופלו במעכבי TNF (גיל חציוני של 51.5 שנים).

התוצאים העיקריים כללו את הסיכון לזיהומים חמורים, גידולים ממאירים, אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותרומבואמבוליזם ורידי.

מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים בסיכון לזיהומים חמורים בין מטופלים במעכבי JAK ואלו שטופלו במעכבי TNF במטה-אנליזה של 18 מחקרי עוקבה, עם שיעורי היארעות של 3.79 ו-3.03 מקרים ל-100 שנות-אדם, בהתאמה.

הסיכון לגידולים ממאירים וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות.

במטה-אנליזה שכללה 16 מדגמים, הטיפול במעכבי JAK לווה בסיכון מעט גבוה יותר לתרומבואמבוליזם ורידי לעומת מעכבי TNF (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.54).

בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, טיפול במעכבי JAK לווה בעליה של 31% בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לטיפול במעכבי TNF (יחס סיכון של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.60), בעוד שבחולים עם מחלת מעי דלקתית לא תועדו הבדלים משמעותיים בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בין שתי קבוצות הטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בטיפול במעכבי JAK בחולים מתאימים, תוך מעקב הולם וגישות לאופטימיזציה של בקרת המחלה.

JAMA Netw Open, Sep 2025

לידיעה במדסקייפ