תוצאות מחקר להערכת אימונותרפיה פומית לבוטנים שפורסמו לאחרונה בכתב העת New England Journal of Medicine עוררו התרגשות רבה. החוקרים דיווחו כי בחולים בגילאי 4-17 שנים, טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) נסבל היטב וכמעט כל החולים שהשלימו את הטיפול יכלו לאכול כ-1.5 בוטנים, כל עוד המשיכו בנטילת הטיפול. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון את המגבלות והסכנות האפשריות של טיפול אימונותרפי פומי.

מחקר אחר שפורסם בעבר ובחן טיפול אימונותרפי פומי במרפאות, על-בסיס קמח בוטנים ובוטנים מסחריים אחרים דיווחו על שיעור גבוה יותר של חולים שפרשו מהמחקר (כ-20%) ושכיחות גבוהה יותר של תסמינים גסטרואינטסינאליים (37%). חוקרים אלו דיווחו כי רק 6.5% מהחולים לא הגיבו באופן ממושך לטיפול. כל החולים עם רמות IgE ספציפיים לבוטנים של מעל 100, עדיין הדגימו תגובה לתגר בוטנים.

אין ספק כי אימונותרפיה פומית אינה מובילה לריפוי. במרבית החולים, נראה כי מדובר בטיפול המספק הגנה רק כל עוד נוטלים את הטיפול.

מספר גורמים עשויים לעורר תגובות אלרגיות למינון הניתן במסגרת טיפול אימונותרפי פומי, כולל שימוש בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, תחלואה (זיהום בדרכי נשימה עליונות או בדרכי העיכול), דחק/עייפות, אלרגיה עונתית ואף נטילת הטיפול על קיבה ריקה.

בחירת החולים המתאימים לטיפול צריכה להתמקד באלו שבאמת אלרגיים למזון. דבר זה מצריך מבחני תגר למזון מאחר והיסטוריה לבדה אינה מנבא מספק. כמו תמיד, תגר מזון חייב להתבצע בזהירות רבה. המינון המביא להופעת התסמינים (סף) להגדרת תגובתיות לתגר בוטנים משתנה באופן נרחב, מ-25 מ”ג (ב-28%) למעל 1 גרם (ב-38% מהנבדקים). חשוב לציין כי תכולת האלרגנים של קמח בוטנים משתנה בדרגה מסוימת (כ-20%).

הורים רבים לילדים עם אלרגיה למזון פונים לבדיקות רופאים המומחים למחלות אלרגיות במרפאות פרטיות, אשר הביעו נכונות לבצע טיפול אימונותרפי פומי במרפאה. למרבה המזל, לא תועדו מקרי תמותה משנית לטיפול זה עד כה, אך סיכון זה קיים תמיד ללא קשר לאישור הטיפול ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

אחת הדרכים לצמצם את הסיכון משנית לטיפול אימונותרפי פומי הוא עם מתן נוגדן חד-שבטי Omalizumab, אשר מאפשר העלאת מינון מהירה יותר עם סיכון מופחת.

לידיעה במדסקייפ