תרופות העשויות להשפיע על מערכת החיסון מהוות התקדמות באונקולוגיה, עם תגובה טובה לטיפולים אימונותרפיים במלנומה ורמזים להשפעה של תרופות אלו על גידולים סולידים רבים אחרים. עם זאת, הסוגיה העיקרית בהקשר לתרופות אלו נוגעת לעובדה שרק שליש מהחולים מגיבים לטיפול ומחקרים רבים מחפשים דרכים לזיהוי החולים הצפויים להגיב לטיפול. בסדרת מכתבים שפורסמה בכתב העת Nature מספקים כותבים תובנות בנוגע להשפעה של אימונותרפיה על גידולים אחרים ומנגנוני ההשפעה שלהן.
במכתבים ניתן דגש להשפעה של טיפולים אימונותרפיים שונים על חלבון PD-1 (Programmed Cell Death) והליגנד שלו (PD-L1).
במכתב אחד טוענים חוקרים מבית הספר לרפואה בייל כי 175 חולים עם ממאירות של הריאה מסוג SCLC (Small Cell Lung Cancer), מלנומה, RCC (Renal Cell Carcinoma) וגידולים סולידים, הגיבו לטיפול בנוגדנים כנגד PD-L1, MPDL3280A. שיעורי התגובה האובייקטיבית הכוללים של כלל הגידולים הסולידים עמדו על 36%, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שישה חודשים עמדו על 42%. החוקרים מצאו כי עם כל סוגי הגידולים, שיעורי התגובה האובייקטיבית הכוללים ירדו עם ביטוי PD-L1, עם שיעורים גבוהים יותר בגידולים עם מדדים אימונוהיסטוכימיים של 3, בהשוואה למדד אפסי (46% לעומת 13%). בחולים עם NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer), שיעורי התגובה האובייקטיבית הכוללים עמדו על 83% בגידולים עם מדדים אימונוהיסטוכימיים של 3, ושיעורי ההישרדות ללא-התקדמות לאחר שישה חודשים עמדו על 83%.
במכתב אחר הסבירו מומחים מלונדון כי הצליחו לתעד תגובה ממושכת למתן MPDL3280A בחולים עם סרטן שלפוחית השתן. חלק מרכזי בפרוטוקולי המחקר כלל הכללת בדיקות סקר אימונוהיסטוכימיות וסמנים להערכת הקורלציה בין התגובה הקלינית והתגובה החיסונית, וניטור תאי T לניבוי תגובה לטיפול. צביעות אימונוהיסטוכימיות בוצעו על דגימות ביופסיה לפני טיפול וביטוי PD-L1 דורש בסולם של 0-3, עדות לדרגת הצביעה של PD-L1 בגידול ותאי חיסון שהסתננו לגידול. החוקרים מצאו כי שיעורי התגובה האובייקטיבית הכוללים היו גבוהים יותר בחולים עם מדדים אימונוהיסטוכימיים של 2 או 3, בהשוואה לאלו עם מדדים נמוכים יותר (43% לעומת 11%).
במכתב אחר מדווחים חוקרים כי חסימת PD-1 מובילה לעיכוב מערכת החיסון האדפטיבית. לדבריהם, טיפול ב-Pemborlizumab בחולים עם מלנומה מתקדמת לווה בהצלחה קלינית מדהימה. עם זאת, האתגר בטיפול נובע מכך הוא יעיל רק ב-30% מחולי מלנומה. במחקר שערכו מצאו כי בחולים שהגיבו לטיפול מספר תאי CD8+ בשולי הגידול היה הגבוה ביותר, בעוד שבחולים בהם המחלה התקדמה תועד מספר תאי T הנמוך ביותר. בנוסף, הם זיהו ביטוי גבוה של PD1 בתאי CD8+ וביטוי ניכר של PD-L1 בתאי מלנומה, מקרופאגים ולימפוציטים.
במכתב נוסף מדווחים חוקרים מסן פרנסיסקו כי זיהו שבעה אפיטופים חדשים באמצעות בדיקות ספקטרוסקופיות בשורת תאי גידול בעכברים. בנוסף, חוקרים ממיזורי זיהו אנטיגנים חדשים הקשורים בקשר סיבתי לעיכוב החיסוני, ממצא שלא ניתן היה לזהות בבני אדם.
מחקרים אלו תומכים במאמצים לנסות ולנבא את התגובה לטיפולים אימונותרפיים.
Nature. Published online November 26, 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!