מחקר זה בחן את החשיבות הקלינית של עליה קלה ברמות הקולטן המסיס בסרום לאינטרלוקין- 2, serum soluble interleukin-2 receptor (sIL2R), במטופלים קשישים.
נכללו במחקר 35 מטופלים המתגוררים בבתי אבות עם מגבלה תפקודית כתוצאה משבץ מוחי, ללא מחלות דלקתיות ושאינם מטופלים בתכשירים אימונולוגיים. הם חולקו לשתי קבוצות: 24 מטופלים ללא חשד לממאירות ו- 11 עם סיפור עבר של ממאירות. הקבוצה ללא סיפור של ממאירות חולקה לקבוצת ביקורת שכללה מטופלים עם רמות sIL2R נמוכות מ- 883 U/mL לקבוצה עם רמות מוגברות של 883 U/mL.
נמצאו הבדלים בין קבוצת הביקורת עם רמות ה- sIL2R הנמוכות לקבוצה עם רמות ה sIL2R הגבוהות בריכוזי האלבומין, אוריאה, כולסטרול כללי, Pettigrew’s prognostic nutritional index (PNI) ורמת הפעילות הכללית, אך לא בגיל או במין. ניתוח הנתונים הראה שרמות גבוהות של sIL2R נמצאו קשורות בעליה בריכוזי הקריאטינין והאוריאה ובירידה ברמות האלבומין, כולסטרול כללי, דירוג רמת הפעילות ו-PNI. בקבוצה עם סיפור עבר של ממאירות לא נמצא קשר בין רמת ה- sIL2R למדדים שנבדקו. שיעור ההישרדות בקבוצת הביקורת במשך 24 חודשים היה טוב יותר מאשר בקבוצה עם רמות מוגברות של sIL2R, אך לא מהקבוצה עם ממאירות בעברה.
החוקרים מסכמים שעליה קלה בריכוז sIL2R קשורה בהתדרדרות תת-קלינית כללית, בעיקר תזונתית עם קשר אפשרי לפרוגנוזה, במטופלים קשישים ללא ממאירות.
Geriatrics and Gerontology International
Volume 4 Issue 1 Page 31 – March 2004






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!