חוקרים מדווחים שאף על פי שהושגה התקדמות בטיפול הכימותרפי הפרוגנוזה בחזרה של אוסטאוסרקומה בילדים ובוגרים צעירים נשארה רעה. על מנת לשפר את התוצאות נבחנות כעת שיטות טיפול אימונותרפיות.

למרות שמדובר בסיבה השכיחה ביותר לכשלון טיפול באוסטאוסרקומה, עד עתה לא נקבעו המאפיינים הקלינים והגורמים הפרוגנוסטים שמנבאים חזרה של הגידול בחולים המקבלים כימותרפיה.

החוקרים סקרו 59 חולים הסובלים מאוסטאוסרקומה (בגילאים 4.5-23) בין השנים 1990-2000.

הזמן הממוצע ללא חזרה של הגידול בחולים אלה היה 15 חודשים.שיעור החולים שלא היתה להם חזרה של הגידול לאחר 4 שנים היה 6%, כאשר אתר החזרה השכיח ביותר היה הריאות. סה”כ שיעור ההשרדות ל-4 שנים היה 23%.

גורמים שנמצאו קשורים בשיעור השרדות גבוה יותר ל-4 שנים היו: מעל 24 חודשים ללא חזרה, חזרה ריאתית חד צדדית ולא דו צדדית ונודולה ריאתית בודדת בהשוואה לנודולות מרובות.

שיעור ההשרדות ל-4 שנים בקרב החולים שהשיגו תגובה מלאה לטיפול החוזר היה 33% לעומת 0% באלו שלא.

החוקרים ציינו ששיעור החזרה בקרב החולים שקיבלו כימותרפיה היה דומה לזה של חולים שטופלו באמצעות ניתוח בלבד אך שיעור ההשרדות הכללי שלהם היה נמוך יותר (13% לעומת 47%).

החוקרים התיחסו לתוצאות באומרם שאין הוכחות לגבי יעילות הכימותרפיה לטיפול בחזרה של הגידול ולכן טיפול זה צריך להשמר לחולים עם גידול חוזר, שנמצא בסיכון גבוה לחזור ושאינו ניתן לכריתה.

בגלל התוצאות הלא מוצלחות של הטיפול והפרוגנוזה הרעה לאחר חזרה של אוסטאוסרקומה, מנסים עכשיו חוקרים לבדוק דרכים אחרות לטיפול. כרגע מתנהלים מספר מחקרים הבודקים השפעה של אימונומודולטורים, ע”י מתן GM-CSF באינהלציה בנוסף לטיפול הניתוחי למקרים של חזרת הגידול בריאה. בהמשך יש כוונה לבדוק את התועלת של הוספת כימותרפיה לטיפול המשולב הזה.

Cancer 2003;98:2447-2456

לידיעה במדסקייפ