בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת SSRI (או Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) אשר טופלו במינון ראשוני גבוה ובאלו ללא היסטוריה של טיפול בתרופות פסיכיאטריות תועד סיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Gastroenterology and Hepatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לסרטונין השפעה על שלמות הרכב המיקרוביום במערכת העיכול ומחקרים קודמים אישרו את ההשפעה של תכשירים ממשפחת SSRI על תסמונת מעי רגיז. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין טיפול ב-SSRI ובין התפתחות תסמונת מעי רגיז בתנאי עולם-אמיתי.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Heath Insurance Service בין 2010 ו-2019. משתתפים שלא טופלו ב-SSRI הותאמו לאלו שנטלו טיפול בתרופות אלו. עוד הושלם ניתוח לפי תתי-קבוצות להערכת ההשפעה של מינון מצטבר ומשך הטיפול ב-SSRI. עוד הושלמו ניתוחים נוספים שכללו קבוצת ביקורת ללא טיפול בתרופות פסיכיאטריות.
מדגם המחקר כלל 2,901 מטופלים בתכשירים ממשפחת SSRI ו-2,727 משתתפים שלא טופלו ב-SSRI. לאחר תקנון למשתנים שונים, הסיכון להתפתחות תסמונת מעי רגיז היה גבוה פי 1.54 בהשוואה לאלו שלא טופלו ב-SSRI (רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.33).
בהשוואה לאלו שלא טופלו ב-SSRI, בקרב חולים שהחלו טיפול לאחרונה תועד סיכון גבוה פי שלוש (יחס סיכון של 3.19, רווח בר-סמך 95% של 2.03-4.99), באלו שטופלו במינון גבוה תועד סיכון גבוה יותר מכפליים (יחס סיכון של 2.22, רווח בר-סמך של 1.50-3.29) ובקרב אלו תחת טיפול קצר-טווח תועד סיכון גבוה כמעט פי חמש (יחס סיכון של 4.83, רווח בר-סמך 95% של 3.02-7.73).
בחולים ללא היסטוריה של תרופות פסיכיאטריות, הסיכון להיארעות תסמונת מעי רגיז לאחר טיפול ב-SSRI היה גבוה יותר משמעותית (יחס סיכון של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.06-2.42), בעוד שיחס הסיכון היה לא-משמעותי בחולים עם היסטוריה של תרופות פסיכיאטריות (יחס סיכון של 1.25, רווח בר-סמך 95% של 0.98-1.60).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון להתפתחות תסמונת מעי רגיז לאחר טיפול ב-SSRI גבוה בחולים אשר טופלו תחילה במינון גבוה של התרופה ובאלו ללא היסטוריה של טיפול פסיכיאטרי תרופתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!