בחולים עם היסטוריה של COVID-19 שיעורים נמוכים יותר של עצירות ויציאות קשות, אך שיעורים גבוהים יותר של תסמונת מעי רגיז שנה לאחר הזיהום הנגיפי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut.
במסגרת המחקר הפרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 883 חולים מאושפזים במטרה לקבוע את השכיחות של תסמינים במערכת העיכול והפרעות לאחר COVID-19 בציר מוח-מערכת עיכול. הם כללו 269 חולים עם זיהום בנגיף הקורונה (גיל ממוצע של 49.9 שנים; 59.9% גברים) ו-269 ביקורות (גיל ממוצע של 50.9 שנים, 62.1% נשים), אשר עברו הערכה של תסמינים במערכת העיכול, חרדה ודיכאון בקבלה לאשפוז ולאחר חודש, חצי שנה ושנה מהאשפוז. תוצאי סיום משניים כללו הערכה של גורמים המנבאים הפרעות בציר מוח-מערכת עיכול לאחר הזיהום.
מהנתונים עולה כי בחולים עם היסטוריה של COVID-19 דווח על שכיחות גבוהה יותר של תסמינים במערכת העיכול בהשוואה לביקורות (59.3% לעומת 39.7%), כולל בחילות (28.8% לעומת 12.6%), שלשול (37.3% לעומת 9.4%), יציאות רכות (27.2% לעומת 7.9%) ודחיפות יציאות (15.9% לעומת 4.9%). עם זאת, בחולים אלו תועדו שיעורים נמוכים יותר של יציאות קשות (7.7% לעומת 12.7%).
לאחר 12 חודשים, בחולים עם COVID-19 דווח על שיעורים נמוכים יותר של עצירות (9.6% לעומת 16%) ויציאות קשות (10.9% לעומת 17.7%), אך שיעורים גבוהים יותר של תסמונת מעי רגיז (3.2% לעומת 0.5%). בנוסף, בחולים אלו תועדו שיעורים גבוהים יותר של דיכאון חריג (3.4% לעומת 2.7%) וחרדה (4.5% לעומת 1.1%).
מניתוח פוסט-הוק רב-משתני עלה כי היסטוריה של אלרגיות (יחס סיכויים של 10.024, רווח בר-סמך 95% של 1.766-56.891), טיפול כרוני במעכבי תעלות מימן (יחס סיכויים של 4.816, רווח בר-סמך 95% של 1.447-16.025) וקוצר נשימה (יחס סיכויים של 4.157, רווח בר-סמך 95% של 1.336-12.934) ניבאו סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עליה מתונה בסיכון להפרעות ארוכות-טווח במערכת העיכול ותסמונת מעי רגיז בחולים עם היסטוריה של COVID-19. לאור ההתפשטות העולמית של COVID-19, ניתן לצפות לעליה בשיעורי אבחנה של הפרעות בציר מוח-מערכת עיכול.
Gut, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!