במאמר סקירה שפורסם במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Drug and Therapeutics Bulletin כותבים מומחים כי יש עדויות מוגבלות מאוד התומכות בדיאטה דלת פחמימות קצרות-שרשרת, המוכרת גם בשם FODMAP (Fermentable Oligosaccharides, Disaccharides, Monosaccharides, and Polyols), בחולים עם תסמונת מעי רגיז (IBS או Irritable Bowel Syndrome).
החוקרים כותבים כי העדויות באשר ליעילות הדיאטה לשיפור תסמיני IBS מבוססות על מחקרים קטנים, קצרי-טווח, לא-סמויים או מחקרים מבוקרים חדי-סמיות במשך משתנה.
במסגרת הסקירה ביקשו החוקירם לבחון את הנתונים אודות גישת הטיפול הנ”ל, וכללו גם מחקר בן שישה שבועות שכלל 123 חולים שחולקו באקראי לדיאטת FODMAP, תוספי לקטובצילי, או דיאטת דנית סטנדרטית. מהתוצאות עלה כי ההתערבויות הובילו לשיפור בעל משמעות קלינית בתסמינים, כפי שנקבע לפי מדד 101-point IBS Severity Scoring System. הם מדגישים כי 15 חולים פרשו מהמחקר ומדגישים קשיי היענות לדיאטה.
מחקרים אחרים דיווחו גם על שיפור מסוים בתסמינים, אם כי תוארה שונות נרחבת במשתנים שנבחנו ובתדירותם. מחקר אחד מצא כי חציון הזמן עד להפוגה בתסמינים עמד על 3.5 שבועות; מחקר אחר קבע כי עדות בתבחין נשימה להפרעה בספיגת פרוקטוז לא השפיעה על התועלת של הדיאטה.
מאחר ואף אחד מהמחקרים האקראיים-מבוקרים לא ארך למעלה משישה שבועות, ההשפעה ארוכת הטווח של הדיאטה עדיין אינה ידועה. דיאטות מסוג זו כרוכות בסיכון לחסרים תזונתיים או שינויים מזיקים למיקרוביום במערכת העיכול. אחד המחקרים מצא ירידה בשכיחות החיידקים הטובים (Bifidobacteria), אך דרושה הערכה נוספת במטרה לקבוע אם מדובר בהשפעה זמנית או קבועה.
חלק מההנחיות ממליצות על דיאטה דלת FODMAP בחולים בעלי מוטיבציה, שלא הגיבו באופן מספק לטיפולים אחרים וכי ההמלצה על דיאטה זו צריכה להגיע מדיאטנים עם ידע בתחום. עם זאת, הם מאמינים כי יש להסביר לחולים כי יש עדויות מוגבלות מאוד התומכות בגישה זו, כאשר המשך האידיאלי של הטיפול טרם נקבע במחקר קליני ומקומו בטיפול בתסמונת מעי רגיז אינו מובן לחלוטין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!