האיגוד האירופי לאורולוגיה פרסם עדכון להנחיות האיגוד הנוגעות להיבטים הרפואיים הקשורים לבריאות המינית ולפוריות של גברים בוגרים. ההנחיות החדשות מהוות עדכון נוסף להנחיות 2021 שכללו עדכון מקיף למספר הנחיות בנושאים אלו שפורסמו ב-2018, יחד עם מספר נושאים חדשים. ההנחיות החדשות עוסקות בין השאר בהפרעות בתפקוד המיני של גברים, אי פוריות גברית והיפוגונדיזם גברי.

כאמור, ההנחיות עסקו בין השאר בהיפוגונדיזם גברי בהרחבה. היפוגונדיזם גברי קשור לירידה בתפקוד האשכים, הכוללת ירידה בייצור אנדרוגנים ו/או פגיעה בייצור זרע. היפוגונדיזם מאוחר (Late-onset hypogonadism, LOH) הוא מצב קליני של גברים מזדקנים, אשר בהגדרה, חייב לכלול גם תסמינים ספציפיים מתמשכים וגם עדות ביוכימית למחסור בטסטוסטרון. היפוגונדיזם מאוחר מאובחן לעתים קרובות בהיעדר סיבה קלאסית להיפוגונדיזם, ונפוץ יותר עם הגיל, בדרך כלל, אך לא רק, בגברים מעל גיל 40.

ההנחיות פירטו גם את גורמי הסיכון השונים להיפוגונדיזם גברי. לפי ההנחיות, “רמות נמוכות של טסטוסטרון שכיחות אצל גברים עם השמנת יתר. היפוגונדיזם גברי קשור לאחוז גבוה יותר של מסת שומן ואחוז נמוך יותר של מסה רזה (Lean mass) בהשוואה לגברים עם רמות טסטוסטרון תקינות”. בנוסף, ההנחיות ציינו כי היפוגונדיזם קשור להשמנה מרכזית, היפרגליקמיה, תנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה (HDL, LDL, כולסטרול כולל, וטריגליצרידים), יתר לחץ דם ונטייה לסוכרת מסוג 2, כולם מרכיבים של התסמונת המטבולית. לפי ההנחיות, מספר מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) הראו שטיפול בטסטוסטרון עשוי גם לשפר תנגודת לאינסולין והיפרגליקמיה ולהוריד כולסטרול וכולסטרול LDL.

בנוסף, הפרעת זקפה שכיחה גם כן אצל גברים עם תסמונת מטבולית וסוכרת מסוג 2 (עד 70% מהחולים). ההפרעה נגרמת מגורמים מולטי-פקטוריאליים ול-30% מהגברים עם הפרעת זקפה יש גם היפוגונדיזם עקב מחסור בטסטוסטרון. לכן, גברים עם הפרעת זקפה צריכים לעבור בדיקות לתסמונת מטבולית, לצד מדידת טסטוסטרון.

ההנחיות התייחסו לניהול מטופל עם היפוגונדיזם מאוחר. לפיהן, תהליך האבחון כולל מדידה ראשונית של טסטוסטרון כולל (Total testosterone) בצום בשעות הבוקר (בין 7 ל-11) ובמידה ורמות הטסטוסטרון בדם מתחת לערך סף של 12 ננומול/ליטר, יש לחשוד כי אכן מדובר בהיפוגונדיזם גברי.

על מנת לוודא אבחנה זו, יש לבצע מדידה חוזרת של רמת הטסטוסטרון הכולל, רמות LH ורמות טסטוסטרון חופשי (cFT). במידה ורמות הטסטוסטרון עדיין נמוכות מ-12 ננומול לליטר, רמת ה-LH מסייעת בקביעה האם זהו היפוגונדיזם ראשוני או שניוני. במידה ורמת ה-LH נמוכה או inappropriate normal, יש לשקול כי למטופל יש היפוגונדיזם שניוני ולברר האם הוא סובל במקביל מתסמונת מטבולית, השמנת יתר או סוכרת. במידה ולא, זהו ככל הנראה היפוגונדיזם ראשוני. בשני המצבים הללו או במידה ובבדיקה הראשונית רמת הטסטסטרון הכולל הייתה מתחת ל-8 ננומול לליטר, לאחר שלילת התוויות נגד, יש להתחיל בטיפול בתחליפי טסטוסטרון.

במידה ורמת הטסטוסטרון הכולל מתחת ל-6 ננומול לליטר או אם יש רמות מוגברות של פרולקטין, לצד כאבי ראש או הפרעות ראייה, יש לבצע MRI לבלוטת יותרת המוח.

להלן תרשים הזרימה המוצג בהנחיות:

להנחיות:

https://uroweb.org/guidelines/sexual-and-reproductive-health/summary-of-changes