הפחד מפני היפוגליקמיה מהווה חסם עיקרי הן בהתחלת טיפול באינסולין והן  בטיטרציה מיטבית של האינסולין. מצב זה עלול לפגוע באיזון הגליקמי בשל ירידה בהיענות המטופלים להשיג את יעד המטרה של רמות הסוכר. היפוגליקמיה היא גורם סיכון גם לסיבוכים הקשורים בהיפרגליקמיה1.

אירועי היפוגליקמיה הם בעלי משמעות גדולה עוד יותר במהלך תקופת הטיטרציה ההתחלתית. ממחקרי RCT רבים עולה שמרבית הסוכרתיים המבצעים כראוי את הטיטרציה של האינסולין הבזאלי משיגים את יעדי האיזון שלהם כבר בתקופת הטיטרציה (12 שבועות)2. היפוגליקמיה בתקופת שלושת החודשים מהתחלת האינסולין הבזאלי (תקופת הטיטרציה) מהווה מנבא להיפוגליקמיה בטווח הרחוק3. כמו כן, היפוגליקמיה בשלבים מוקדמים לאחר התחלת אינסולין בזאלי מעלה את הסיכון להפסקת הטיפול4.

מחקר ה- BRIGHT אשר השווה בין שני האינסולינים מהדור החדש (TOUJEO ,Tregludeg) הראה שמרבית הירידה ב-HbA1c הייתה בשלושת החודשים הראשונים (תקופת הטיטרציה), ושני האינסולינים הראו רמות איזון דומות. יחד עם זאת המטופלים ב- TOUJEO חוו באופן משמעותי פחות היפוגליקמיה בתום תקופת הטיטרציה5.

הדרך הנכונה להתחלת טיפול וטיטרציה באינסולין בזאלי צריכה להיות בטוחה, קלה ללימוד וקלה ליישום6. מחקר ה-TITRATION השווה בין פרוטוקול טיטרציה ממחקר ה-INSIGHT (עליה של יחידה אחת ביום לפי רמות הסוכר בצום) לעומת פרוטוקול טיטרציה מתכנית מחקרי הפיתוח, ה- EDITION (עליה שבועית או דו שבועית ב-3 או 6 יחידות לפי חציון הסוכר בצום של המטופל בשלושת הימים האחרונים).

תוצאות המחקר הראו  שאיזון הסוכר (שינוי ב-A1c) ושיעורי ההיפוגליקמיה היו זהים. בנוסף, המחקר הראה כי 86% מהרופאים העדיפו את הטיטרציה היומית7.

לסיכום, טוג’או הוא בעל עדויות מחקריות של בטיחות מוכחת בכלל ובפרט במהלך תקופת הטיטרציה, בטיחות זהה נמצאה בין אם נעשה שימוש בשיטה פשוטה יותר ובה עליה של יח’ ביום או בעליה בשלוש או שש יח’ פעם עד פעמיים בשבוע.

למידע נוסף על התכשיר טוג’או יש לעיין בעלון לרופא המעודכן כפי שאושר בהתאם להוראות משה”ב.
לצפייה בהרצאה לחצו כאן

גם בימים אלה, חברת סאנופי עושה את מירב המאמצים על מנת להמשיך ולספק לך מידע רלוונטי ומענה לשאלות.