מחקר חדש המתפרסם ב-Diabetes Obes Metab אשר הישווה תוצאות ארוכות טווח של טיפול באמצעות אינסולין degludec (טרגלודק) לאלו של אינסולין glargine (לנטוס) מראה כי השיפור באיזון הגליקמי היה דומה, אך עם סיכון נמוך יותר להיפוגליקמיות תחת הטיפול בדגלודק.
מטרת החוקרים הייתה להשוות בטיחות ארוכת טווח ויעילות של אינסולין דגלודק עם אינסולין גלרג’ין במטופלים עם סוכרת סוג 2 מתקדמת, למשך 78 שבועות (52 שבועות של המחקר העיקרי, והארכה של 26 שבועות נוספים).
המטופלים חולקו באופן אקראי לטיפול חד יומי בדגלודק או גלרג’ין , ואינסולין קצר טווח אספרט + מטפורמין +פיוגליטזון אשר עברו טיטרציה עד להגעה לרמת סוכר לפני ארוחת בוקר של 3.9-4.9 ממו”ל/ל (70.2 – 88.2 מ”ג/ד”ל).
לאחר 78 שבועות , שיער אירועי ההיפוגליקמיות מכל סוג היו נמוכים יותר במטופלי דגלודק ב-24% (p = 0.011) , ושיעור ההיפוגליקמיות הליליות היה נמוך ב-31% במשתמשי הדגלודק בהשוואה לגלרג’ין. (p = 0.016) . שתי הקבוצות השיגו רמת שליטה גליקמית דומה.
שיעורי תופעות לוואי וסך צריכת אינסולין היו דומים בשתי הקבוצות במסגרת האנליזה שבחנה את הבטיחות.
החוקרים מסכמים כי במהלך תקופה של שנה וחצי של טיפול, דגלודק + אינסולין קצר טווח בזמן הארוחה + טיפולים פומיים נגד סוכרת במטופלים עם סוכרת סוג 2 שיפר את האיזון הגליקמי באופן דומה לזה של מטופלי הגלרג’ין , אך עם ירידה בסיכון להיפוגליקמיות מכל סוג ולהיפוגליקמיות ליליות בפרט.
Diabetes Obes Metab.2014 Nov 12.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!