מחקר חדש שהשווה בין insulin glargine300 units/mL (לנטוס 300, סאנופי) לבין insulin glargine100 units/mL (לנטוס 100, סאנופי) מציג כי מבחינת איזון גליקמי התוצאה דומה, אך שכיחות נמוכה יותר בגלרגין 300 של היפוגליקמיות ליליות.
המחקר היה בן 6 חודשי מעקב, רב לאומי, פתוח תווית, בקבוצות מקבילות. השתתפו מבוגרים עם HbA1c בין 7%-10% שחולקו באופן אקראי לגלרג’ין 300 או גלרג’ין 100 פעם ביום עם טיטרציה בין 53 ל-86 , ויעד השגת רמת סוכר בצום של בין 4.4-5.6 ממול/ל’. (79.3 מ”ג/ד”ל-100.9 מ”ג/ד”ל).
יעד המחקר המרכזי היה שינוי ב-HbA1c מתחילת המחקר עד סוף המעקב. יעד מחקר משני כלל שיעורי משתתפים עם היפוגליקמיה מאושרת (מתחת ל-3.9 ממול/ל (או 70 מ”ג/ד”ל)) אחת או יותר או היפוגליקמיה לילית בין השבוע ה-9 לחודש ה-6 למעקב.
השתתפו במחקר 807 מטופלים בגיל ממוצע 60, משך מחלת סוכרת של 16 שנה בממוצע, BMI של 36.6 ק”ג/מ”ר, ו-HbA1c של 8.15% . הירידה ב-HbA1c הייתה דומה בשתי הקבוצות, עם הבדל 0.00% (בטווח 0.11- ל-0.11 ) של ממוצע הריבועים הפחותים.
פחות משתתפים מקבוצת גלרגין 300 דיווחו על היפוגליקמיה מאומתת (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל) או יותר, או היפוגליקמיה לילית חמורה בין השבוע ה-9 לחודש השישי למחקר: 36% לעומת 46% בקבוצת הגלרגין 100 . סיכון יחסי של 0.79 (בטווח בין 0.67-0.93 , p<0.005).
היפוגליקמיות ליליות ושיעורי היארעות היו גם נמוכים יותר בקבוצת הגלרגין 300 ב-8 השבועות הראשונים למעקב.
לא היו הבדלים בין שני הטיפולים בסבילות או בטיחות.
החוקרים מסכמים כי הטיפול בחולי סוכרת סוג 2 בגלרגין 300 השיג שליטה טובה של HbA1c בדומה לגלרגין 100 , אך עם פחות אירועים של היפוגליקמיה לילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!