מאת מערכת אי-מד
ע”פ מחקר חדש מה-Diabetes Obes Metab הטיפול ב-sitagliptin (ג’נוביה) נמצא כלא נחות מטיפול בחסמי α-glucosidase (ובקיצור αGI ) מבחינת הפחתת רמות HbA1c במטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר טופלו לפני כן באמצעות glimepiride בלבד, ועם פחות תופעות לוואי גסטרואינטנסיאליות, סבילות טובה עם סיכון מינימלי להיפוגליקמיה.
המחברים ביקשו להעריך את היעילות והבטיחות של סיטגליפטין בהשוואה ל-αGI ב-120 מטופלים יפנים עם סוכרת סוג 2 , שלא השיגו איזון גליקמי תחת טיפול ב-glimepiride בלבד במינון קבוע של פחות מ-2 מ”ג ליום. (ה-HbA1c בתחילת המחקר היה 7.7% ).
נעשתה חלוקה רנדומלית, מבוקרת פעילה במסגרת מחקר להערכת אי נחיתות. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבלת תוספת של סיטגליפטין או αGI למשך 24 שבועות. יעד המחקר המרכזי היה השינוי ב-HbA1c מהרמה הבסיסית לזו שהושגה בשבוע ה-12 . לאחר 12 שבועות, נמצא שסיטגליפטין הפחית את רמת ה-HbA1c ב-0.44%- בהשוואה ל- αGI (עם מובהקות של p < 0.001) .
לאחר 24 שבועות, ההפחתה ברמות ה-HbA1c הייתה כמעט זהה בשתי הקבוצות (0.091%- , p=0.47).
הפרעות גסטרואינטנסיאליות היו שכיחות יותר מבין מטופלי ה-αGI מאשר מטופלי הסיטגליפטין. נצפו רק אירועי היפוגליקמיה מינוריים בשתי הקבוצות בתדירות דומה.
המחברים מסכמים כי מימצאים אלה מצביעים על כך שסיטגליפטין אינו נחות מ-αGI בהפחתת רמות HbA1c ביפנים עם סוכרת סוג 2 שטופלו לפני כן בגלימפריד בלבד, וכן שהטיפול בסיטגליפטין נסבל היטב עם סיכון מינימלי לסימפטומים גסטרואינטנסיאלים והיפוגליקמיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!