דיכאון הינו תופעה נפוצה בחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני (Primary Hyperparathyroidism) ולעיתים קרובות חלה הטבה בעקבות ניתוח להסרת פאראתירואיד, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
לדברי החוקרים, כשליש מהחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני סבלו מדיכאון, לכן חשוב לשקול לערוך בדיקות סקר בחולים אלו.
מדגם המחקר כלל 169 חולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני (88 לאחר ניתוח כריתת פאראתירואיד ו-81 תחת מעקב). המחקר כלל גם קבוצת ביקורת שכללה 85 משתתפים שעברו ניתוח בשל מחלה שפירה, לא-טוקסית, של בלוטת התריס.
החוקרים מדווחים כי בתחילת המחקר, על-בסיס תגובה לשאלוני PHQ-9 להערכת דיכאון, 31.4% מהחולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני סבלו מדיכאון כולל 15 חולים תחת מעקב (18.5%) ו-38 חולים (43.2%) שתוכננו לניתוח. 13 משתתפים בקבוצת הביקורת סבלו מדיכאון לפי השאלונים האמורים (15.3%).
שכיחות מדדי PHQ-9 בעלי משמעות קלינית ירדה ל-7% חודש לאחר ניתוח הסרת פאראתירואיד ו-7.6% שנה לאחר הניתוח אך השכיחות לא השתנתה באופן משמעותי בקבוצת החולים תחת מעקב. שיעורי הדיכאון השתפרו משמעותית בקבוצת הביקורות (ירידה ל-2.8% לאחר חודש ו-4.6% שנה לאחר הניתוח).
מדדי SIQOL (Single-Item Quality of Life) היו דומים בשלוש הקבוצות בתחילת המחקר, אך השתפרו באופן ניכר יותר משמעותית בקבוצת הטיפול הניתוחי בכל נקודות הזמן לאחר הניתוח, בהשוואה ליתר הקבוצות.
הערכת המדדים אודות שאלונים להערכת אירועים חשובים במהלך החיים הדגימה שינויים דומים בקבוצות במרבית נקודות הזמן, אך לא בכולן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תסמיני דיכאון באוכלוסייה זו של חולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני השתפרו באופן משמעותי יותר בעקבות התערבות ניתוחית, בהשוואה למעקב בלבד. להערכתם, לאור הממצאים, במידה וחולה עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני סובל מדיכאון, אזי ניתן לשקול לערוך ניתוח להסרת פאראתירואיד, תוך התייחסות להתוויות מומלצות אחרות לניתוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!