מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Digestive Disease Week עולה כי הסיכון לממאירות של הקיבה והלבלב גבוה יותר בנשים לאחר-מנופאוזה תחת טיפול הורמונאלי חליפי והסיכון נותר מוגבר גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לממאירויות אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כי כ-40% מהנשים לאחר-מנופאוזה נוטלות טיפול הורמונאלי חליפי בדמות אסטרוגן, עם או ללא פרוגסטרון. לאורך השנים, מרבית המחקרים הדגימו תועלת משמעותית לטיפול הורמונאלי חליפי לתקופה קצרה בלבד. למרות שחלק מהמחקרים הדגישו את ההשפעות של הטיפול על ממאירויות במערכת הפוריות, אין נתונים אודות ההשפעה ארוכת הטווח של טיפול הורמונאלי חליפי על הסיכון לממאירויות במערכת העיכול.
החוקרים התבססו על נתוני רשומות רפואיות ממאגר Explorys וזיהו כ-11 מיליון נשים בגילאי 65 שנים ומעלה אשר קיבלו טיפול הורמונאלי חליפי בין 1999 עד 2022. הם השלימו שלושה ניתוחים נפרדים להערכת הסיכון להתפתחות סרטן וושט, קיבה ולבלב ותיקננו לגורמי סיכון דוגמת עישון, צריכת אלכוהול, השמנה, ריפלוקס, זיהום בהליקובקטר פילורי וסוכרת מסוג 2.
מהתוצאות עולה כי יחס הסיכויים להתפתחות סרטן קיבה בקרב נשים שנטלו טיפול הורמונאלי חליפי עמד על 1.74 (רווח בר-סמך 95% של 1.51-1.99), כאשר יחס הסיכויים להתפתחות סרטן לבלב עמד על 1.4 (רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.56) ויחס הסיכויים לסרטן וושט עמד על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.79-1.08).
החוקרים כותבים כי בקרב נשים לאחר-מנופאוזה תחת טיפול הורמונאלי חליפי שכיחות מוגברת וסיכון גבוה יותר לסרטן קיבה ולבלב. הסיכוי נותר מוגבר גם לאחר תקנון לגורמי סיכון נפוצים לממאירויות אלו. עוד עולה מהנתונים כי הסיכון לסרטן וושט היה מופחת בקרב נשים שקיבלו טיפול זה.
מומחים מטעם ה-US Preventive Services Task Force מסכימים כי אין עדויות להנחיית המלצות בעד או נגד טיפול הורמונאלי חליפי. החוקרים קוראים לרופאים להכיר את הקשרים האפשריים הללו, כאשר ההחלטה על התחלת הטיפול תתבסס על הבנה מלאה של היתרונות וגורמי הסיכון האפשריים.
מתוך כנס ה-DDW
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!