טיפול פומי באסטרוגן הניתן בתוך 6 שנים מתחילת מנופאוזה הביא להאטה משמעותית בהתקדמות משקעי שומנים בדופן עורקי התרדמה, בהשוואה לפלסבו. עם זאת, התחלת טיפול פומי באסטרוגן 10 שנים לאחר מנופאוזה לא לוותה בתועלת דומה, כך עולה מתוצאות מחקר שפורסמו בכנס ה-Epidemiology and Prevention/Lifestyle and Cardiometabolic Health.

הממצאים מבוססים על ניתוח משני של נתוני מחקר ELITE (Early Versus Late Intervention Trial With Estradiol), בו נבחנו ההשפעות של מתן אסטרוגן פומי על התקדמות טרשת עורקים מוקדמת והידרדרות קוגניטיבית בנשים בריאות לאחר-מנופאוזה.

במחקר המקורי, 643 נשים בריאות לאחר-מנופאוזה חולקו באקראי לקבלת אסטרדיול פומי במינון 1 מ”ג/ק”ג או פלסבו, בתוך שש שנים מתחילת מנופאוזה או למעלה מעשור לאחר מנופאוזה. לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את ההשפעה של אסטרדיול על הבריאות הלבבית להערכת שומנים בדופן העורק בקרב משתתפות במחקר ELITE. התוצא העיקרי היה GSM (Gray-Scale Median), מדד איכותי של טרשת עורקים על-בסיס אקוגניות בבדיקת אולטרה-סאונד ברזולוציה גבוהה של עורק התרדמה המשותף.

החוקרים מצאו כי ההשפעה של אסטרדיול על קצב שנתי של התקדמות GSM הייתה שונה משמעותית בין נשים שהחלו בטיפול זמן קצר לעומת אלו שהחלו בטיפול זמן ארוך לאחר מנופאוזה. באופן ספציפי, קצב התקדמות שנתי של GSM בנשים שהחלו בטיפול זמן קצר לאחר מנופאוזה ירד ב-0.30 בשנה בנשים שנטלו אסטרדיול, בהשוואה ל-1.41 בשנה באלו בקבוצת הפלסבו (p<0.0001), עדות לטרשת עורקים נרחבת יותר בקבוצת הפלסבו. מצד שני, קצב ההתקדמות השנתי של GSM לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות בנשים שהחלו בטיפול בשלב מאוחר לאחר מנופאוזה.

החוקרים מצאו עוד כי הקשר החיובי בין ממוצע רמות אסטרדיול בדם ובין קצב התקדמות GSM היה בולט ומשמעותי יותר בנשים שהחלו בטיפול זמן קצר לאחר תחילת מנופאוזה.

החוקרים מתכננים להשלים מחקרים נוספים מאותו מדגם על-מנת לאשר את הממצאים ע”י הערכת חלקיקי שומנים וסמני דלקת.

מתוך כנס Epi/Lifestyle

לידיעה במדסקייפ