מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Anesthesiologists עולה כי עיכוב בתיקון שברי ירך מלווה בעליה משמעותית בתמותה לאחר שנה אחת, ממצאים המצטרפים לעדויות הקיימות לפיהן יש להפנות חולים אלו לניתוח מוקדם ככל הניתן.

ה-American Academy of Orthopaedic Surgeons פרסמה קווים מנחים בנושא שברי ירך בשנת 2014, בהם הומלץ על ניתוח בתוך 48 שעות מאשפוז. בבריטניה מומלץ ניתוח בתוך 36 שעות ובאונטריו, קנדה, נקבעה מדיניות של ניתוח בתוך 48 שעות. למרות זאת, מועד הניתוח הוא נושא שנוי מאוד במחלוקת בשל קשיים בהשלמת מחקר פרוספקטיבי בנושא.

מחקר Cleveland Clinic Trial כלל נתונים אודות 720 משתתפים מעל גיל 65 שנים, לאחר ניתוח בגין שבר ירך בין 2005-2015. כל הניתוחים הסטטיסטיים כללו תקנון לגיל, מין, משקל, גזע, מוצא, ריכוז קריאטינין והמוגלובין טרם הניתוח, מדד ASA (American Society of Anesthesiologists) ,אוטם שריר הלב, יתר לחץ דם ריאתי, אירוע מוחי, ממאירות, סוג ניתוח ירך, ניתוח דחוף, משך ניתוח, הרדמה כללית ושנת ניתוח.

בתוך שנה מהניתוח נרשמו 159 מקרי תמותה (22%). חולים שהלכו לעולמם היו מעט מבוגרים יותר (84 שנים לעומת 81 שנים), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. חציון הזמן מהאשפוז עד להתחלת הניתוח עמד על 30 שעות, אך בקבוצת החולים שמתו עמד חציון זה על 45 שעות, זאת בהשוואה ל-27 שעות באלו ששרדו לאחר שנה אחת.

החוקרים זיהו כי עיכוב בניתוח הינו הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על תמותה. לכל עיכוב של 10 שעות נוספות, יחס הסיכויים המשוער עמד על 1.05.

החוקרים טוענים כי למרות האופי הרטרוספקטיבי של המחקר, לממצאים חשיבות רבה והם מהווים את העדויות הטובות ביותר בנושא בשלב זה. הם מציינים כי יהיה קשה מאוד להשלים מחקרים פרוספקטיביים לאור מורכבות הנושא.

מתוך כנס מטעם ה-ASA

לידיעה במדסקייפ