בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) ופיברוזיס כבדי מתקדם, באלו עם תגובה נגיפית ממושכת לטיפול באינטרפרון שיעורי ההישרדות הרבה יותר טובים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA.
החוקרים מציינים כי למרות חשיבות הדבר, הקשר בין תגובה נגיפית ממושכת והישרדות עדיין אינו-ברור. למרות ששיעורי התגובה הנגיפית נותרים לאורך זמן, הנתונים אודות הקשר עם שיעורי ההישרדות מעטות. הדגמת תועלת קלינית ישירה תצדיק מתן טיפול אנטי-ויראלי אינטנסיבי ויקר, המביא לשיפור יעילות הטיפול כתוספת ל-Pegylated Interferon ו-Ribavirin בחולים רבים עם זיהום כרוני בנגיף HCV.
לאחר שהוצאו שמונה חולים מהמחקר שאבדו במהלך תקופת המעקב, שלושה חולים שפיתחו HCC (Hepatocellular Carcinoma) וחמישה חולים שפיתחו כשל כבדי בתוך 24 שבועות מתום הטיפול, החוקרים כללו 530 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV ועדות היסטולוגית לפיברוזיס מתקדם או צירוזיס, שקיבל טיפול המבוסס על אינטרפרון בין השנים 1990-2003. בחולים עם תגובה נגיפית ממושכת שיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר, בהשוואה לאלו ללא תגובה נגיפית ממושכת (8.9% לעומת 26.0%, p<0.001).
מניתוח הנתונים לאחר תקנון לגיל, מין, תגובה נגיפית ממושכת וכלל המשתנים המובהקים סטטיסטית, זוהה קשר בין תגובה נגיפית ממושכת ובין סיכון הרבה יותר נמוך לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.26, p<0.001), תמותה על-רקע מחלת כבד או השתלה (יחס סיכון של 0.06, p<0.001), HCC (יחס סיכון של 0.19, P<0.001) וכשל כבדי (יחס סיכון של 0.07, p<0.001).
החוקרים זיהו קשר בין HCV מגנוטיפ 3, סוכרת, היסטוריה של צריכת אלכוהול ומדד פיברוזיס של 6 לפי Ishak, ובין סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה.
לסיכום, מתוצאות המחקר עולה קשר בין תגובה נגיפית ממושכת ובין הישרדות טובה יותר בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HCV ופיברוזיס כבדי מתקדם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!