טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים עדיף על טיפול בקומדין למניעת אירוע מוחי בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת The American Journal of Cardiology.
בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים, לא ברור אם היעילות והבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים ישירים לעומת קומדין עקבית לאורך רמות INR (International Normalized Ratio) שונות. במטרה לקבוע את היעילות והבטיחות של נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין בחולים עם רמות שונות של איזון נוגד-קרישה, כפי שנקבע לפי זמן בטווח טיפולי, החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת נוגדי הקרישה, אשר דיווחו על התוצאים לפי TTR (Time in Therapeutic Range).
דרגת איזון INR סווגה לשלוש קטגוריות על-פי מדדי TTR: נמוכה (מתחת ל-60%), בינונית (60-66%), או גבוהה (מעל 66%). החוקרים קבעו את הסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי, דימום מג’ורי ודימום תוך-גולגולתי.
לאורך כל קטגוריות TTR, בחולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועד סיכון מופחת לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי, בהשוואה למטופלים בקומדין, עם ירידה של 27%, 24% ו-22% בקטגוריית TTR נמוכה, בינונית וגבוהה, בהתאמה.
בהשוואה למטופלים בקומדין, בקרב מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועד סיכון נמוך יותר לאירועי דמם מג’ורי בקטגוריות TTR נמוכה ובינונית, עם סיכון דומה בקטגוריית TTR גבוהה.
בקרב חולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועד סיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה למטופלים בקומדין (יחס סיכון של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.40-0.74), הבדל אשר תועד בכל קטגוריות TTR.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ללא תלות בדרגת איזון INR, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים עדיף על קומדין כטיפול למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים.
הערת מערכת:
נראה שממצאי מחקר זה מהווים חיזוק לגישה לפיה יש מקום לשקול העברת מטופלים הסובלים מ-AF המטופלים עדיין בקומדין ל-NOAC גם אם הם “מאוזנים ויציבים” מבחינת רמות INR.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!