הסיכון לאובדנות עולה משמעותית במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנה של מחלה ממארת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך עליה זו משתנה בהיקפה עם סוג הממאירות והפרוגנוזה של המחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Cancer.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות משתתפים שנכללו ב-18 מאגרי רישום של SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results) להשלמת מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שכלל למעלה מ-4.6 מיליון חולי סרטן. הם אספו נתונים אודות מין, גזע, מדינה, אתר הגידול, שלב הגידול, גיל ומצב משפחתי בעת האבחנה וכן את נתוני התמותה בין 1969-2015.
זהו המחקר הגדול ביותר להערכת מגמות עדכניות בסיכון לאובדנות לאחר אבחנת ממאירות. החוקרים בחנו את היחס בין מקרי התמותה בפועל עקב מעשה אובדני אל מול הצפי באוכלוסיה (Observed/Expected Ratio, O/E Ratio) וכן את הסיכון העודף לכל 10,000 שנות-אדם, במטרה לקבוע את השינוי בסיכון לאובדנות לאחר האבחנה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
מהנתונים עולה כי מבין 4,671,989 חולים עם סרטן, 1,585 חולים ביצעו מעשה אובדני בתוך שנה אחת מהאבחנה. הסיכון לאובדנות עלה משמעותית עם יחס O/E Ratio של 2.52 ועודף סיכון של 2.51 לכל 10,000 שנות-אדם. כאשר הסיכון לאובדנות נבחן לפי אתר הגידול, העליה הגדולה ביותר ביחס בין המקרים בפועל אל מול המקרים הצפויים תועד לאחר אבחנת סרטן לבלב (O/E Ratio של 8.01) וסרטן ריאות (O/E Ratio של 6.05). הסיכון לאובדנות עלה משמעותית לאחר אבחנת סרטן מעי גס ורקטום (O/E Ratio של 2.08). עם זאת, הסיכון למוות עקב מעשה אובדני לא עלה משמעותית לאחר אבחנה של סרטן שד או סרטן ערמונית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון לאובדנות עלה משמעותית במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת מחלה ממארת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, כאשר עליה זו הייתה שונה בין אתרי גידול ופרוגנוזה שונה של הממאירויות. הם ממליצים על מעקב הדוק והפניה לשירותי בריאות הנפש, כאשר ישנה התוויה לכך, בכדי להפחית סיכון זה.
Cancer 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!