התערבות להדרכת חולים מאושפזים בבתי חולים אודות תרומבואמבוליזם ורידי לוותה בעליה בשיעור אימוץ גישות למניעת תרומבואמבוליזם ורידי, כך מדווחים חוקרים בכתב העת JAMA Network Open.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם הדרכה בזמן-אמת, הממוקדת במטופל, מסייעת בהפחתת חוסר-היענות לאמצעים למניעת תרומבואמבוליזם ורידי.
המחקר המבוקר, לא-אקראי, כלל 19,652 ביקורי מטופלים ב-16 יחידות בבית החולים ג’ון הופקינס במרילנד, בין 1 באפריל ועד 31 בדצמבר, 2015. חולים בארבע יחידות התערבות קיבלו קובץ הדרכה ממוקד-מטופל, במידה ולא ניתן מינון טיפול תרופתי למניעת תרומבואמבוליזם ורידי. חולים ב-12 יחידות בקרה לא קיבלו כל התערבות.
החוקרים מדווחים כי תועדו בסך הכול 19,652 ביקורי מטופלים בהם ניתן מרשם לפחות למנה אחת של טיפול תרופתי למניעת תרומבואמבוליזם ורידי. קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת היו דומות בגיל, מין, גזע ואשפוז במחלקה פנימית או כירורגית.
ביחידות בקבוצת ההתערבות, הסיכויים לחוסר-היענות לטיפול מניעתי לתרומבואמבוליזם ורידי היו נמוכים משמעותית לאחר ההתערבות, בהשוואה למצב לפני ההתערבות (9.1% לעומת 5.6%; יחס סיכויים של 0.57), בעוד שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי משמעותי (13.6% לעומת 13.3%).
הסיכויים לאי נטילת הטיפול המניעתי בשל סירוב המטופל פחתו משמעותית ביחידות בקבוצת ההתערבות (5.9% לעומת 3.4%; יחס סיכויים של 0.53), אך נותרו זהים בקבוצת הביקורת (8.7% לעומת 8.5%).
ביחידות בקבוצת ההתערבות, חלה ירידה בסיכויים לאי-נטילת מנת טיפול מניעתי מסיבות אחרות, פרט לסירוב המטופל (2.3% לעומת 1.7%; יחס סיכויים של 0.74), בעוד שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי (3.4% לעומת 3.3%).
החוקרים לא זיהו הבדלים בין מחלקות פנימיות ומחלקות כירורגיות ולא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור אירועי תרומבואמבוליזם ורידי בין חולים בקבוצת ההתערבות או בקבוצת הביקרות (0.30% לעומת 0.18%).
גישה חדשה זו עשויה לשפר את איכות הטיפול הרפואי דרך התערבות המתמקדת בזמן אמת בחולים בסיכון גבוה.
JAMA New Open 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!