במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו), אך לא Apixaban (אליקוויס) או Dabigatran (פרדקסה) מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי, בהשוואה לטיפול בקומדין, בחולים תשושים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם. לא תועדה עדיפות לנוגדי-קרישה פומיים חדשים על-פני קומדין בסיכון לדימום מג’ורי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של Apixaban, Dabigatran ו-Rivaroxaban, לעומת קומדין, בחולים תשושים עם פרפור פרוזדורים, שאינו על-רקע מחלת מסתם.

החוקרים התבססו על נתוני US MarketScan בתקופה שבין נובמבר 2011 ועד דצמבר 2016 וזיהו חולים תשושים, שלא קיבלו טיפול קודם בנוגדי-קרישה ואובחנו עם פרפור פרוזדורים. מצב תשישות (Frailty) הוגדר על-פי מדד Frailty Indicator Score Johns Hopkins Claims-based (מדד של 0.20 ומעלה מעיד על תשישות).

המטופלים ב-Apixaban, Dabigatran, או Rivaroxaban הותאמו בנפרד ביחס 1:1 למטופלים בקומדין. החולים היו במעקב לאורך עד שנתיים או עד לתיעוד אירוע, הפסקת כיסוי ביטוחי או תום מעקב.

בסיכומו של דבר, 2,700 חולים טופלו ב-Apixaban, 2,784 נטלו Dabigatran ו-5,270 חולים טופלו ב-Rivaroxaban והותאמו למטופלים בקומדין.

לאחר שנתיים, החוקרים לא זיהו הבדלים בסיכון לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי או דימום מג’ורי עם טיפול ב-Apixaban או Dabigatran, בהשוואה לטיפול בקומדין. הטיפול ב-Rivaroxaban לווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי לאחר שנתיים (יחס סיכון של 0.68, רווח בר סמך 95% של 0.49-0.95), ללא הבדל משמעותי בסיכון לדימום מג’ורי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Rivaroxaban, אך לא Apixaban או Dabigatran, מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי וסיכון דומה לדימום מג’ורי, בהשוואה לטיפול בקומדין בחולים תשושים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם.

Journal of the American Heart Association. 2018