מנתונים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Heart Rhythm Association עולה כי הפסקת טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לפני פרוצדורות אבלציה של פרפור פרוזדורים אינה נדרשת וייתכן כי אף מעלה את הסיכון לפגיעה מוחית.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 410 חולים, שהשלימו בדיקות MRI לפני ואחרי בידוד ורידי הריאה לטיפול בפרפור פרוזדורים. כאשר החולים הופנו לאבלציה הם כבר נטלו טיפול ב-Dabigatran (פרדקסה), Apixaban (אליקוויס), או Rivaroxaban (קסרלטו) או נגזרות של קומרין.

מהתוצאות עלה שיעור גבוה יותר של נגעים מוחיים חדשים, אסימפטומטים, וככל הנראה הפיכים, בחולים שהפסיקו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים לפני הפרוצדורה. עם זאת, בחולים שהמשיכו בטיפול פומי באנטגוניסטים של וויטמין K במהלך הפרוצדורה תועדו פחות נגעים מסוג זה.

בהתאם למקובל כיום, בקרב החולים נותרו תחת טיפול באנטגוניסטים לוויטמין K לאורך הפרוצדורה תועד שיעור נגעים מוחיים קטנים ואסימפטומטים של 9.6% בבדיקת MRI לאחר הפרוצדורה. בחולים שטופלו קודם לכן בנוגדי-קרישה פומיים חדשים אך הפסיקו את התרופה יממה טרם הפרוצדורה, שיעור הנגעים הללו עמד על 17.3%.

קלינית לא תועדו הבדלים בין חולים שטופלו באנטגוניסטים לוויטמין K או נוגדי-קרישה פומיים חדשים; כשני-שליש מהחולים אובחנו עם פרפור פרוזדורים התקפי ושליש עם הפרעת קצב ממושכת. משך הפרעת הקצב והיסטוריה של יתר לחץ דם, אירוע מוחי, התקף איסכמי חולף וסוכרת היו דומים בשתי הקבוצות.

עם זאת, בחולים שהפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים תועד סיכון גבוה יותר לאירועים מוחיים מכפי שנקבע לפי מדדי CHADS2 או CHA2DS2-VASc. למרות המינון הפרין הותאם במהלך הפרוצדורה בכלל החולים, בהתאם להמלצות, מדד ACT (Activated Clotting Time) היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת החולים שהפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים.

לדברי החוקרים, הממצאים אינם מעידים כי יש להעדיף אנטגוניסטים לוויטמין K על-פני נוגדי-קרישה פומיים חדשים לפני אבלציה של פרפור פרוזדורים. במקום זאת, הם סבורים כי הממצאים מדגישים את חשיבות אי-הפרעה לטיפול פומי בנוגדי-קרישה לאורך הפרוצדורה, בין אם מדובר באנטגוניסטים לוויטמין K או נוגדי-קרישה פומיים חדשים. לדבריהם, שיעור הנגעים המוחיים האסימפטומטים היה גבוה מאוד בקבוצת החולים שנטלו נוגדי-קרישה פומיים חדשים בעיקר בשל הפסקת הטיפול סביב הפרוצדורה.

גורמים שניבאו נגעים מוחיים אסימפטומטים חדשים כללו קוטר גדול יותר של הפרוזדור השמאלי, מדדי סיכון גבוהים יותר לאירועים מוחיים וייתכן כי מדד ACT נמוך יותר במהלך הפרוצדורה.

מתוצאות בדיקות ה-MRI עולה כי כל הפרעה בטיפול נוגד-קרישה פומי עשויה להוביל לתוצאות שליליות. אין הוכחות כי לנגעים האסימפטומטים השפעה ארוכת-טווח, אך יש שיטענו כי אלו עשויים להצביע על ירידה קוגניטיבית בעתיד.

מתוך כנס מטעם ה-European Heart Rhythm Association

לידיעה במדסקייפ