שתי מטה-אנליזות של מחקרים קודמים סיפקו עדויות נוספות בנושא המשך טיפול נוגד-קרישה פומי בחולים עם פרפור פרוזדורים לאחר דימום תוך-מוחי. ממצאי הסקירות הוצגו במהלך כנס ה-ESOC (European Stroke Organization Conference) והצביעו על שיעורים נמוכים יותר של תמותה והישנות אירוע מוחי, ללא עליה משמעותית בהישנות דימום תוך-מוחי.

בסקירה הראשונה, חוקרים מגרמניה ערכו מטה-אנליזה של שלושה מחקרים להערכת דימום תוך-מוחי, כולל RETRACE, MGH ו-ERICH, שכללו בסך הכל 1,027 חולים עם אבחנה של דימום תוך-מוחי חד, שנטלו טיפול נוגד-קרישה פומי למניעת אירוע מוחי על-רקע תסחיף לבבי עקב פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. החוקרים בחנו את תוצאות חידוש טיפול נוגד-קרישה פומי שנה אחת לאחר הדימום המוחי, כולל תמותה, מצב תפקודי, הישנות דימום תוך-מוחי ואירוע מוחי איסכמי.

מהתוצאות עלה כי המשך טיפול נוגד-קרישה פומי לווה בסיכון מופחת לתמותה, שיפור תוצאות תפקודיות וירידה בסיכון לאירוע מוחי איסכמי לאחר שנה אחת בחולים עם דימום תוך-מוחי לובארי ושאינו-לובארי, ללא עליה משמעותית בהישנות דימום תוך-מוחי.

בסקירה השניה, חוקרים מבריטניה מצאו כי לפחות 20% מהחולים עם דימום תוך-מוחי סובלים מפרפור פרוזדורים וכי 80-90% מחולים  בעלי מדד HADSVASCשל לפחות שתי נקודות ולכן בסיכון גבוה לאירוע מוחי איסכמי. מהתוצאות עלה כי טיפול נוגד-קרישה מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי, אך לא כך היה עם טיפול נוגד-טסיות.

מניתוח נוסף של הנתונים להערכת שיעור אירועים שנתי עלה שוב שיעור נמוך יותר של אירוע מוחי איסכמי עם טיפול נוגד-קרישה פומי, אך ללא הבדל משמעותי בשיעורי הישנות דימום תוך-מוחי.

בימים אלו מתכננים מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפול נוגד-קרישה בחולים עם היסטוריה של דימום תוך-מוחי.

מתוך כנס ה-ESOC

לידיעה במדסקייפ