טיפול חד-פעמי ב-Fosaprepitant מפחית את הסיכון לבחילות על-רקע טיפול כימותרפי (מתוך כנס ה-ASCO)

מתוצאות מחקר חדש בשלב III, שהוצגו במהלך כנס ה-ASCO, עולה כי מתן חד-פעמי של Fosaprepitant (אימנד, מרק) דרך הוריד סייע בהפחתת שיעורי הבחילות וההקאות על-רקע טיפול כימותרפי. מהנתונים עולה כי הוספת טיפול ב-Ondansetron ו-Dexamethasone הובילה לשיפור של כ-10% בשיעורי התגובה, בהשוואה לטיפול בשתי התרופות בנפרד בחולים תחת טיפול כימותרפי בעל פוטנציאל בחילות בינוני.

בשלב המאוחר, 25-120 שעות לאחר הטיפול, מרבית החולים רחוקים מהמרפאה וייתכן ואינם מקפידים על ההוראות לטיפול בנוגדי-בחילות. עם זאת, כטיפול יחיד, Fosaprepitant אינו תלוי בהיענות לטיפול.

מדגם המחקר כלל 1,000 חולים, כולם טופלו ב-Ondansetron במינון 8 מ”ג דרך הפה ו-Dexamethasone במינון 20 מ”ג לפני הטיפול הכימותרפי. החוקרים מציינים כי Ondansetron מפחית בחילות והקאות בשלב האקוטי (0-24 שעות לאחר טיפול כימותרפי) ו-Dexamethasone מסייע לטיפול זה.

לאחר מכן, החולים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב- Fosaprepitant במינון 150 מ”ג לפני המנה הראשונה של כימותרפי, או לעירוי סיליין. בקבוצת הביקורת המשיכו החולים בטיפול פומי ב-Ondansetron שמונה שעות לאחר המנה הראשונה ולאחר מכן כל 12 שעות ביום השני והשלישי. קבוצת הטיפול, מנגד, לא נטלה טיפול תרופתי נוסף כנגד בחילות.

ב-79% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות תועד תוצא הסיום העיקרי של המחקר, שהוגדר בנוכחות העדר הקאות והעדר צורך בטיפול הצלה, זאת בהשוואה ל-68.5% מהחולים בקבוצת הביקורת. ההבדל הנ”ל היה מובהק סטטיסטית.

Am Soc Clin Oncol 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן