מתוצאות מחקר חדש עולה כי אין עליה משמעותית בסיכון לדימום עקב טיפול ב- Rivaroxaban, בהשוואה ל-Enoxaparin, כאשר ניתן בשילוב עם תרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) או ASA (Acetylsalicylic Acid).
בתכנית RECORD נערכה השוואה בין טיפול פומי ב- Rivaroxaban ו-Enoxaparin למניעת תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח אלקטיבי להחלפת מפרק הירך או הברך. הסקירה התמקדה בבטיחות טיפול משולב בתרופות ספציפיות עם Rivaroxaban ו-Enoxaparin, תוך הערכת שיעורי הדימום לאחר ניתוח.
הטיפול המשולב כלל תרופות ממשפחת NSAID ומעכבים אחרים של תפקוד הטסיות, כולל ASA (ללא הגבלת מינון). יעדי הסיום שנבחנו היו תוצא משולב של דימומים מג’וריים ודימומים לא-מג’וריים בעלי משמעות קלינית, וכל דימום שאירע לאחר מינון ראשון של תרופת המחקר. החוקרים סיווגו את האירועים לשלוש תקופות זמן לאחר הניתוח: 1-3 ימים, 4-7 ימים ולאחר שבעה ימים.
טיפול תרופתי משולב עם Rivaroxaban או Enoxaparin הביא לעליה לא-משמעותית באירועי דמם. יחסי הסיכון לא היו שונים משמעותית בין Rivaroxaban ו-Enoxaparin עבור כל יעדי הסיום לדימומים עם טיפול נלווה ב-NSAID (כל דימום, 1.22 לעומת 1.22; דימום מג’ורי ודימום לא-מג’ורי אך בעל משמעות קלינית, 1.28 לעומת 0.90), ועם טיפול נלווה במעכבי תפקוד טסיות / ASA (כל דימום, 1.32 לעומת 1.40; דימום מג’ורי ודימום לא-מג’ורי אך בעל משמעות קלינית, 1.11 לעומת 1.13).
החוקרים מציינים כי לאור השימוש הנמוך בתרופות השונות, הניסיון עם מעכבי טסיות (למעט ASA), בשילוב עם תכשירים אלו הוא מוגבל.
Thromb Res. 2012 Jan 5.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!