זיהוי אימונוהיסטוכימי של הסמן הביולוגי TP53 מנבא התקדמות שלBarrett’s esophagusלעבר אדנוקרצינומה בוושט, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בגיליון אוקטובר של Gut. אולם, רגישות המחקר נמוכה מכדי שיהיה בעל ערך בתכניות המעקב.
לדברי החוקרים, מחקר קודם שנערך בנושא, הציע כי TP53 יכול להיות בעל ערך בניבוי של סיכון מוגבר להתפתחות אדנוקרצינומה בחולים עם Barrett’s esophagus.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם ביטוי שונה של TP53 ושל שלושה סמנים ביולוגיים נוספים קשור בסיכון מוגבר לממאירות בוושט, בקרב חולים הסובלים מ- Barrett’s esophagus .
חולים שהביופסיות שלהם הראו צביעה דיפוזית או חזקה ל- TP53, היו בעלי סיכון גבוה פי 11.7 לפתח ממאירות בוושט. חולים עם צביעה מקומית בלבד של TP53, לעומת זאת, לא היו בסיכון גבוה.
למרות יחס הסיכויים הגבוה, רק כשליש מהחולים שהתקדמו לעבר ממאירות בוושט או לדיספלזיה בדרגה גבוהה, היו עם ביופסיות התחלתיות שהראו צביעה דיפוזית או חזקה ל- TP53.
ברור היום כי זיהוי אימונוהיסטוכימי של TP53 הוא סמן ביולוגי להתקדמות ממאירה ב- Barrett’s esophagus, אך כשעומד לבדו, הוא בעל רגישות נמוכה, מכדי שישמש כקריטריון למעקב אנדוסקופי.
החוקרים מסכמים ואומרים, כי דרוש זיהוי של סמנים ביולוגיים נוספים עם ערכי רגישות וספציפיות גבוהים, לשם זיהוי חולים עם Barrett’s esophagus, הנמצאים בסיכון גבוה לפתח גידול סרטני.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!