מטרת המחקר הייתה לחקור את תבניות המינונים ועלויות הטיפול של חומרים אריתרופואטים במבוגרים (שני 18 ומעלה) חולי סרטן, שהתחילו טיפול ב-EPO (epoetin alfa) או ב-DARB (darbepoetin alfa) ב-MCO (managed care organizations).
החוקרים ניתחו תביעות רפואיות בארצות הברית (30 מיליון נפשות ב-35 תוכניות בריאותיות) בתקופה שבין האחד ביולי 2002 ו-28 בפברואר 2005. במחקר נכללו חולי ם עם תביעה אחת או יותר של סרטן במהלך 90 יום לפני התחלת טיפול ב-EPO או ב-DARB, ואשר קיבלו לפחות שתי מנות של אותו חומר אריתרופואטי. המשתנים, שהוערכו היו מינון שבועי ממוצע, מינון מצטבר של הטיפול, עלויות הקשורות לתרופה, תבניות תדירות המינון ותדירות הביקורים אצל רופאים. בנוסף הוערך גם יחס EPO:DARB בהתבסס על מינון תרופתי מצטבר ממוצע.
במחקר השתתפו 5639 חולים, שקיבלו EPO ו-2166 חולים, שקיבלו DARB. קבוצת ה-EPO הייתה מבוגרת יותר (EPO 59.1 שנים, DARB 57.6 שנים, p<0.001) עם פרופורציה גדולה יותר של גברים (EPO -38.1%, DARB– 33.1%, p<0.001). יחס מינון של 236:1 נצפה במחקר (מינון מצטבר ממוצע EPO 252 856 U; DARB 1072 mcg). עלות התרופה הממוצעת הייתה יקרה יותר בקבוצת DARB (עלות תרופה : EPO 3077$, DARB 4674 $, p<0.001). מספר ביקורים ממוצע אצל רופא אונקולוגי או המטולוגי פר חולה (EPO 7.4 ביקורים, DARB 7.3 ביקורים, p=0.676) ומספר הביקורים לשם קביעת ההמוגלובין (EPO 6.7 ביקורים, DARB 6.4 ביקורים, p=0.093) במהלך הטיפול היו דומים בשתי הקבוצות.
מגבלות המחקר כוללות : התוצאות התבססו רק על תביעות רפואיות והיעדר מידע בנוגע לתאריכי זריקות בפועל בתביעות, דבר המונע את הכנסתם למחקר.
לסיכום, בהתבסס על מינונים מצטברים ממוצעים, יחס מינון EPO:DARB היה 236:1 (יחידות EPO ל-mcg DARB) עם עלות תרופה הגדולה ב-52% בקבוצת ה-DARB. למרות השוני בתדירות מתן התרופה הנצפה בין שני החומרים, מספר הביקורים אצל רופאים אונקולוגיים / המטולוגיים לא היה שונה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!