מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות סקירה שפורסמה בגיליון מאי של הירחון The Journal of Hand Surgery, עולה כי לא קיים טיפול פעיל שהינו עדיף על משנהו במחלת קיינבוק (Kienböck’s disease), ולא קיימת עדות ליעילות התערבות ניתוחית כלשהי.
מטרת החוקרים הייתה בדיקת ההשערה לפיה אף לא אחד מן הטיפולים המדווחים למחלת קיינבוק הינו עדיף במושגים של כאב, תנועה, כוח האחיזה ומדדים רדיוגרפיים.
בסקירה הנוכחית נכללו תוצאות מחקרים שפורסמו בין השנים 1998 2008 ודיווחו על תוצאות של טיפולים למחלת קיינבוק. החולים סווגו עפ”י דירוג המחלה. שלבים מוקדמים הוגדרו כליכטמן שלב I, II ו IIIa, ושלבים מאוחרים כ- IIIb ו IV. הקבוצות נותחו על בסיס הטיפולים. פרוצדורות שבוצעו בחולים בשלבים המוקדמים כללו שתל עצם וסקולארי (vascularized bone grafting – VBG), דחיסת ליבת המטאפיזה (metaphyseal core decompression), ואוסטאוטומיה של הרדיוס (radial osteotomy). פרוצדורות בחולים בשלבים המאוחרים כללו VBG, אוסטאוטומיה של הרדיוס, partial arthrodesis, כריתת העצמות הקרפאליות הפרוקסימאליות (proximal row carpectomy), tendon ball arthroplasty, וכן טיפול לא ניתוחי.
מתוצאות הסקירה עולה כי לא נצפו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין כל קבוצות הטיפול במושגים של כאב סובייקטיבי. במושגים אובייקטיביים, שיפור מובהק סטטיסטית (p<.05) נמצא בטווח התנועה לאחר אוסטאוטומיה של הרדיוס ו VBG בחולים בשלבים המוקדמים, ולאחר כל ההתערבויות פרט ל- partial arthrodesis וטיפול לא ניתוחי בחולים בשלבים המאוחרים.
עוד עולה כי כוח האחיזה השתפר משמעותית בחולים בשלבים המוקדמים לאחר אוסטאוטומיה של הרדיוס ו VBG, ובחולים בשלבים המאוחרים בכל הפרוצדורות הניתוחיות. שינויים במדדי Stahl ו carpal height לא היו מובהקים סטטיסטית ללא קשר להתערבות, פרט לאוסטאוטומיה של הרדיוס בקבוצת החולים בשלבים המוקדמים, שהביאה להחמרה דווקא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!