טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשוי להפחית את הסיכון לגאוט בהיקף של 40-60% בחולים מסוימים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול במטפורמין, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-ACR Convergence.
מטרת המחקר הייתה לשחזור מחקרים קליניים שפורסמו לאחרונה והשוו את היארעות הסיכון לגאוט בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 המטופלים במטפורמין, אשר החלו טיפול במעכבי SGLT-2 לעומת טיפול קו-טיפול שני אחרים.
החוקרים כותבים כי מעכבי SGLT-2 עשויים להפחית את הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה, לצד הפחתת הסיכון לאי-ספיקת לב והתקדמות מחלת כליות כרונית. בנוסף, מחקרים קליניים להערכת מעכבי SGLT-2 הדגימה ירידה בריכוז חומצה אורית בדם
מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר הכולל כמעט את כל תושבי קולומביה הבריטית בקנדה, בין ינואר 2014 ועד יוני 2022. החוקרים ערכו השוואה בין טיפול במעכבי SGLT-2 אל מול תרופות אחרות לטיפול בסוכרת, כולל מעכבי DPP-4, אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או סולפונילאוריאה.
התוצא העיקרי היה היארעות גאוט.
מהנתונים עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 הפחית את הסיכון להיארעות גאוט (יחס סיכון משוקלל של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.74) בהשוואה להתחלת טיפול במעכבי DPP-4. בנוסף, תועדה ירידה דומה בסיכון לגאוט בהשוואת מעכבי SGLT-2 אל מול אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון משוקלל של 0.39, רווח בר-סמך 95% של 0.24-0.62) ובהשוואת מעכבי SGLT-2 לעומת סולפונילאוריאה (יחס סיכון משוקלל של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.80). מניתוח הנתונים עלה כי לגיל, מין וטיפול במשתנים לא הייתה השפעה על התוצאים הללו.
נתוני הבטיחות הראו כי התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 לווה בסיכון מוגבר לזיהומים גניטאליים בהשוואה להתערבויות אחרות. לא תועד הבדל בסיכון לאוסטיאוארתריטיס בין קבוצות טיפול שונות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לצד התועלת הקרדיווסקולארית וההישרדותית, תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 עשויים להפחית משמעותית את הסיכון להיארעות גאוט בחולים עם סוכרת מסוג 2.
מתוך כנס ה-ACR Convergence
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!