מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Geriatrics עולה כי שברירית נפוצה יותר בקשישים עם תסמונת מטבולית, בהשוואה לקשישים ללא תסמונת מטבולית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שבריריות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, אך הקשר בין שני המצבים הללו לא נבחן לעומק. כעת הם ביקשו לחקור את הקשר בין תסמונת מטבולית ובין שבריריות באמצעות סקירה שיטתית של הספרות ומטה-אנליזה.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE ו-EMBASE וכללו מחקרים שבחנו את הקשר בין שבריריות ותסמונת מטבולית וכן כללו משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה.
הסקירה כללה 11 מחקרים תצפיתיים, כולם כללו קשישים שהתגוררו בקהילה, כאשר שיעורי הימצאות שבריריות נעו בין 0.9% ל-14.8 במחקרים מבוססי-אוכלוסייה ועמדו על 35.6% במחקרים שהתמקדו במטופלים במרפאות חוץ.
השכיחות של תסמונת מטבולית גם הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים במרפאות חוץ ועמדה על 47.5%, בהשוואה לשכיחות שנעה בין 17.5-41% באוכלוסיות קשישים בקהילה.
מטה האנליזה של 11 המחקרים הצביעה על קשר בין תסמונת מטבולית ובין סיכון מוגבר לשבריריות, כאשר בקרב אלו עם לפחות 3 מבין 5 מרכיבים של התסמונת המטבולית (השמנה בטנית, רמות סוכר גבוהות בצום, יתר לחץ דם, היפרטריגליצרידמיה ורמות HDL נמוכות) תועדה עליה של 73% בסיכון לשבריריות (יחס סיכויים של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.41-2.13).
ממצאי המחקר מעידים על חשיבות בדיקות סקר לשבריריות בקשישים עם תסמונת מטבולית והחשיבות של טיפול בתסמונת מטבולית במניעת שבריריות בקשישים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!