מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS One עולה כי תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בדיכאון מלווה בסיכון מוגבר לתמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אקראיים ומבוקרים הצביעו על סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה בקרב קשישים עם דמנציה שקיבלו טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות. עם זאת, לא ידוע אם תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות לטיפול בדיכאון מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה גם במבוגרים בגילאים צעירים יותר.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לתמותה מכל-סיבה בעקבות תוספת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות במבוגרים עם דיכאון. המחקר מבוסס-אוכלוסיה התבסס על נתונים מתכנית Medicaid בארצות הברית לשנים 2001-2010 והחוקרים אספו נתונים אודות מבוגרים בגילאי 25-64 שנים עם אבחנה של דיכאון, אשר נטלו לפחות שלושה חודשים טיפול בנוגדי-דיכאון בלבד והחלו בטיפול נוסף בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות או בנוגד-דיכאון שני.
התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה במהלך תקופת המעקב.
מדגם המחקר כלל 39,582 משתתפים (78.5% נשים, גיל ממוצע של 44.5 שנים) בהם הוחלט על תוספת תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות (22,410 חולים, 40% טופלו ב-Quetiapine, 21% טופלו ב-Risperidone, 17% ב-Aripiprazole ו-16% ב-Olanzapine) או תוספת נוגד דיכאון שני (17,172 משתתפים).
חציון מינון התחלתי מקביל ל-Chlorpromazine של כל התרופות האנטי-פסיכוטיות החדשות עמד על 68 מ”ג/יום ועלה ל-100 מ”ג/יום במהלך המעקב.
בסיכומו של דבר, 153 חולים הלכו לעולמם במהלך תקופת מעקב של 13,328 שנות-אדם. בקרב מטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות תועדו 105 מקרי תמותה ושיעורי התמותה עמדו על 138.1 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; בקרב חולים להם ניתן נוגד-דיכאון שני תועדו 48 מקרי תמותה, עם שיעורי תמותה של 83.8 מקרים ל-10,000 שנות-אדם.
מניתוח הנתונים עלה כי יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל סיבה עמד על 1.45 (רווח בר-סמך 95% של 1.02-2.06) בקרב אלו שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות, בהשוואה לחולים בהם תוספת הטיפול כללה מתן נוגד-דיכאון שני (הבדל בסיכון של 37.7 מקרים ל-10,000 שנות-אדם).
החוקרים כותבים כי יש להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.
PLOS ONE. Published online September 30, 2020.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!