אחד מכל שמונה קשישים קיבל מרשם לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor) ולמעלה משליש מהמרשמים היו בעלי ערך נמוך. לעיתים קרובות, מרשמים הולמים לטיפול קצר-טווח בתרופות אלו הופכים בשלב מסוים לטיפול בעל ערך נמוך לאור העדר התוויות לטיפול ארוך-טווח.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קשישים מועדים במיוחד לסיבוכים משנית לטיפול במעכבי תעלות מימן. הם ביקשו לבחון את שכיחות מרשמים בעלי ערך-נמוך של מעכבי תעלות מימן בקרב קשישים.

מדגם המחקר כלל קשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר טופלו במערכת בריאות גדולה בשנת 2018. הם זיהו משתתפים שנטלו בהווה טיפול במעכבי תעלות מימן על-פי רשימת התרופות במערכת הרפואית הממוחשבת. גריאטר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מומחה שיפור איכות ושני רופאים ראשונים יצרו את הבסיס לקריטריוני הולמות טיפול במעכבי תעלות מימן על-בסיס הנחיות מבוססות-ראיות.

שני חוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של מדגם אקראי של 399 מטופלים שקיבלו מרשם למעכבי תעלות מימן. הם התייחסו למרשמים כבעלי ערך אפשרי נמוך במידה ולא הייתה התוויה לטיפול קצר-טווח (מחלת החזר קיבה-וושט, מחלת כיב פפטי, הליקובקטר פילורי, דיספפסיה) או התוויה לטיפול ארוך (מעל 8 שבועות).

מבין 69,352 קשישים, 8,729 (12.6%) קיבלו מרשם לטיפול במעכבי תעלות מימן. במדגם שכלל 399 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי תעלות מימן (63.9% נשים; גיל ממוצע של 76.2 שנים), 143 מרשמים (35.8%) היו בעלי ערך פוטנציאלי נמוך, מהם 82% מהטיפולים ניתנו תחילה להתוויה מוצדקת (למשל מחלת החזר קיבה-וושט) אך בהמשך ניתן טיפול ארוך-טווח ללא התוויה מבוססת בהנחיות. מבין 169 הרופאים הראשונים, 32 רופאים (18.9%) תרמו לכ-59.2% מהמרשמים בעלי ערך פוטנציאלי נמוך.

לאור השכיחות הגבוהה של מרשמים בעלי ערך פוטנציאלי נמוך לטיפול במעכבי תעלות מימן בתת-קבוצה של רופאים ראשונים, החוקרים מאמינים כי התערבויות המיועדות לרופאים אלו ו/או מבוססות על חוקים לעצירה אוטומטית המוטמעים במערכת הרפואית הממוחשבת עשויות להגן על קשישים מפני נזק אפשרי.

J Am Geriatr Soc. 2019;67(12):2600-2604

לידיעה במדסקייפ