מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Urology, עולה כי גברים רבים עם אי-נקיטת שתן בדחק (Stress Urinary Incontinence) נוטים להמתין שנים בטרם מחליטים להשלים התערבות ניתוחית להקלה על מצבם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-נקיטת שתן בדחק הינה סיבוך נפוץ לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית, עם שכיחות הנעה בין 4% עד 42%. כעת הם בחנו את הנתונים אודות גברים עם אי-נקיטת שתן בדחק שטופלו במרכז יחיד בין 2007-2017 וחישבו את הזמן מהופעת אי-נקיטת שתן בדחק ועד ניתוח ראשון להקלה על ההפרעה במתן השתן.
מדגם המחקר כלל 572 גברים לאחר ניתוח ראשוני, אשר ענו על הקריטריונים של המחקר וסבלו מאי-נקיטת שתן לאורך חציון של 32 חודשים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 69 שנים טרם ההתערבות הניתוחית.
גברים לאחר AUS (Artificial Urinary Sphincter) נטו להשלים ניתוח מוקדם יותר, בהשוואה לאלו לאחר Transobturator Urethral Sling (חציון זמן של 28.8 לעומת 34.7 חודשים).
מרבית החולים דחו בלמעלה משנתיים התערבות ניתוחית לאי-נקיטת שתן (58.5% מהחולים שפנו ל-AUS ו-69.8% מהחולים שפנו ל-Transobturator Urethral Sling), כאשר 32.3% דחו את הניתוח במשך למעלה מחמש שנים.
גברים מבוגרים יותר נטו להמתין פרק זמן ארוך יותר לפני השלמת הניתוח. מניתוח רב-משתני עלה כי גיל נקשר במשך אי-נקיטת שתן ארוך יותר; באלו בעשור התשיעי לחייהם תועד עיכוב של 87.4 חודשים.
החוקרים מזהירים כי המחקר היה מוגבל לאור האופי הרטרוספקטיבי והעובדה שבוצע ע”י מנתח יחיד במרכז בודד. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
Urology 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!