מאמר שפורסם בכתב העת Europace דן בתמונה הקלינית המורכבת בחולים תשושים המתייצגים עם הפרעות קצב לב. הכותבים קוראים לנקוט בגישה מולטי-דיציפלינרית במקרים אלו, הן לצורך הטיפול בהפרעות הקצב והן בהחלטה על השתלת התקנים לבביים באוכלוסיה זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גילאי החולים המתייצגים עם הפרעות קצב לב מורכבות מצוי במגמת עליה. תשישות הינה תסמונת מורכבת, המתאפיינת בפגיעות מוגברת לגורמי דחק וירידה ביכולת לשמור על המוסטאזיס. השכיחות של תשישות קשורה בגיל החולים. מטרת סקר EHRA (European Heart Rhythm Association) הייתה לבחון את שיעור החולים עם תשישות והשפעתה על הניהול הקליני של הפרעות קצב לב.

מדגם המחקר כלל חולים מ-41 מרכזים ב-14 מדינות ברחבי אירופה, אשר השלימו את השאלונים האינטרנטיים ביוני 2017. חולים מעל גיל 70 היוו 53% מכלל אוכלוסיית המחקר, כאשר שיעור הקשישים התשושים הגיע כמעט ל-10%; 91.7% מהמרכזים המשיבים דיווחו על טיפול בחולים תשושים בשנה החולפת. המשיבים לרוב זיהו תשישות על-בסיס נוכחות בעיות ניידות, תזונה ותפקוד קוגניטיבי וירידה לא-הולמת במשקל הגוף ומסת שריר.

אי-ספיקת כליות, דמנציה, מוגבלות, פרפור פרוזדורים, אי-ספיקת לב, נפילות וממאירות דווחו בשכיחות גבוהה יותר בקרב קשישים תשושים. פרפור פרוזדורים הינה הפרעת הקצב הנפוצה הקשורה עם תשישות (72% מהמרכזים המשיבים), ולמניעת אירועים מוחיים, הייתה העדפה לנוגדי-קרישה פומיים, שאינם אנטגוניסטים של וויטמין K.

כל המשיבים הסכימו כי CRT (Cardiac Resyhnchronization Therapy) הינו בעל השפעות חיוביות מבחינת תפקוד לבבי, גופני וקוגניטיבי, לצד השפעות חיוביות על איכות החיים של החולים. מרבית המשיבים העדיפו צוות הפרעות קצב כגורם המטפל באוכלוסיה ייחודית זו של קשישים, וחלק גדול מהמשיבים העדיפו כלי פשוט להערכה מהירה של נוכחות תשישות להנחיית ההחלטות, בפרט בכל הנוגע להתקנים חשמליים לבביים.

Europace. 2017;19(11):1896-1902

לידיעה במדסקייפ