מרבית הרופאים שנשאלו במסגרת מחקר חדש הסכימו כי למרות שהפחתת היקף המרשמים לטיפול תרופתי בחולים מבוגרים הינה סוגיה חשובה, ישנם מכשולים משמעותיים במאמצים אלו ואין תמריץ משמעותי לנקוט בצעדים המומלצים.

החוקרים כותבים כי אחד מכל חמישה מרשמים באוכלוסיית המבוגרים עשוי להיות טיפול לא-הולם. הם מוסיפים כי עד 10% מהאשפוזים לבתי חולים נבעו מבעיות על-רקע טיפול תרופתי, שני-שליש מהם ניתנים היו למניעת באמצעות מתן מרשם בצורה בטוחה יותר.

רישום תרופות הולם כולל סקירה קבועה של ההתוויות לתרופות והתאמת מינון והפסקת טיפול תרופתי כאשר הנזקים האפשריים עולים על התועלת.

עם זאת, הפחתת היקף מרשמים לטיפול כרוך גם בסיכונים מסוימים, כולל אפשרות לנזק רפואי ונזק אפשרי למערכת היחסים בין החולים ומשפחותיהם, כך עולה מניתוח סיכומי הראיונות עם הרופאים.

הרופאים דיווחו על חוסר ודאות בכל הנוגע לאילו תרופות החלים קיבלו מספקים שונים. אי-ודאות זו עשויה להוביל לפחד מפני אירועים חריגים משנית להפחתת מתן מרשמים. הם מדווחים על חרדה כי החולים ובני המשפחה לא יהיו מרוצים מהפחתת המרשמים לטיפול תרופתי. חלק הביעו חשש כי החולים ובני המשפחה עשויים לראות בהפחתת המרשמים לטיפול תרופתי כאילו הרופא ויתר או מנסה לחסוך בעלויות על-חשבון תוצאות טיפול טובות יותר במטופל.

יתרה מזאת, בנסיון להגביר את הנוחות למטופל וההיענות לטיפול, רופאים עברו למגמת חידוש מרשמים אוטומטי, אך למרות שגישה זו פופולארית, היא מפחיתה את הסיכוי לערוך דיון בנושא טיפולים תרופתיים.

רופאים צעירים יותר בפרט הסתייגו מנקיטת צעד כנגד דפוסי המרשם של חולים שטופלו ע”י רופאים אחרים, שייתכן והם מנוסים יותר בתחום. יתרה מזאת, הנחיות ספציפיות למחלות מעודדות מתן מרשמים לטיפול תרופתי ולא הפחתת היקף מרשמים לטיפול.

הרופאים שלקחו חלק במחקר טענו כי תמריץ האמיתי היחיד להפחתת היקף מרשמים לטיפול תרופתי הוא ביצוע הדבר הנכון עבור המטופל.

Ann Fam Med. 2017;15:341-346

לידיעה במדסקייפ