במטופלים המתגוררים בגובה רב תועדה ירידה של 50% בסיכון לתמותה עקב מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו המתגוררים בגובה נמוך יותר, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את שיעורי התמותה עקב מחלת אלצהיימר במחוזות ברחבי קליפורניה. הגובה הממוצע של האזורים המיושבים נקבע על-פי נתוני ה-US Board on Geographical Names. שיעורי התמותה חושבו על-בסיס מספר מקרי התמותה המיוחסים למחלת אלצהיימר לכל 100,000 תושבים בגילאי 65 שנים ומעלה בכל מחוז.
לפיצוי על חוסר העקביות בדיווח על שיעורי התמותה על-רקע דמנציה, החוקרים התבססו על נתונים הנוגעים לכלל המחוזות, כמו גם לנתונים אודות מחוזות בהם דווח על למעלה מ-15 מקרי תמותה עקב דמנציה.
מניתוח הנתונים עולה כי עליה של כפליים בקו הגובה לוותה בירידה של 2.01 נקודות בשיעורי התמותה המתוקנים לגיל עקב דמנציה. התוצאות היו דומות לאחר הגבלת ניתוח הנתונים למחוזות עם למעלה מ-15 מקרי תמותה עקב מחלת אלצהיימר, עם ירידה של 2.21 נקודות.
במחוז בקו הגובה הרב ביותר, 1,800 מטר מעל פני הים, צפי שיעורי התמותה עקב מחלת אלצהיימר היו נמוכים יותר ב-14 נקודות, בהשוואה לשיעורי התמותה הצפויים בקו הגובה הנמוך ביותר, 15 מטרים מעל פני הים, עדות לירידה של כ-50% בשיעורי התמותה.
החוקרים כותבים כי מוקדם מדי להמליץ לעבור לגור באזורים גבוהים במטרה למנוע התפתחות מחלת אלצהיימר, אך יש מקום להשלים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!